לארשיב עדמה בצמ חוד ג " ע ש ת

Transcript

1 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג

2 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 מוגש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ירושלים

3 הבאה לדפוס: נפתלי ארנון ואביטל בר עריכת לשון: יהודית ידלין עיצוב והפקה: סטודיו שמעון שניידר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רחוב ז'בוטינסקי 43 כיכר אלברט איינשטיין, ירושלים טלפון , פקס'

4 התוכן פתח דבר 4 תקציר 5 מבוא 8 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות 12 בתחומי הטבע והרוח פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית 28 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר 62 במערכת המדע והמחקר בישראל פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית 72 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל 82 פרק ו: כיווני פיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה 94 והמחקר המדעי פרק ז: מסקנות והמלצות 104 נספחים: נספח 1: רשימת חברי האקדמיה תשע"ג 113 נספח 2: דיווחים פרטניים שנמסרו על ידי האוניברסיטאות 115 נספח 3: הערכה למצוינות המדעית - פרסי נובל שהוענקו 129 למדענים ולאנשי רוח ישראלים נספח 4: סקירת תרומותיהם של מדענים ישראלים 138 נספח 5: רשימת המכללות האקדמיות 162 3

5 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פתח דבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים )להלן "האקדמיה"( התבקשה, בעקבות תיקון ל"חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים )תיקון מס' 2(, התש"ע ", להגיש סקירה תלת שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל, ובלשון החוק: "דיווח לממשלה ולכנסת )א( האקדמיה תכין דו"ח שנתי על פעולותיה וכן סקירה תלת שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים מסוימים כפי שתחליט האקדמיה או כפי שתבקש הממשלה. )ב( הדו"ח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן )א( יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדו"ח ובסקירה, סמוך לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים דיון כאמור בתוך שנה מיום הגשת הדו"ח או הסקירה, לפי העניין. )ג( הדו"ח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן )א( יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה תקיים דיון בדו"ח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים". לצורך זה מינתה מועצת האקדמיה ועדה שאלה הם חבריה: פרופ' רות ארנון )יו"ר( פרופ' עודד אברמסקי פרופ' יהושע יורטנר ד"ר מאיר צדוק פרופ' ב"ז קדר פרופ' זאב תדמור מר נפתלי ארנון )יועץ( גב' סימה דניאל )מרכזת( חברי הוועדה נפגשו במשך השנה האחרונה ואספו חומר מהארץ ומהעולם. ברצוני להודות לכל חברי האקדמיה על עצתם הטובה ובמיוחד לחברי הוועדה על עבודתם המסורה בהכנת דוח זה. הדוח מתייחס בעיקר למחקר המדעי, והוא מתבסס על אלה: חומר סטטיסטי ואינפורמטיבי שהתקבל בעיקר מהמולמו"פ, מהות"ת, מהלמ"ס, ממוסד נאמן למחקר מדיניות לאומית ומהמוסדות להשכלה גבוהה; סקירות של חברי האקדמיה; דוחות שפרסמה האקדמיה בתחומים שונים; דוחות של גופים בין לאומיים ואקדמיות בחו"ל:,OECD האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, "החברה המלכותית" של הממלכה המאוחדת ועוד. סקירה מקיפה זו מאת גופים שונים ובפריסה רחבה מאפשרת הסתכלות - זו הפעם הראשונה - על "מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם" ]לשון החוק[. רות ארנון נשיאה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ירושלים, אב תשע"ג / יולי

6 תקציר דוח זה מוגש בעקבות התיקון בחוק האקדמיה, התש"ע- 2010, שלפיו על האקדמיה להגיש לממשלה )שר המדע( ולכנסת סקירה תלת שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצבו בעולם. כיוון שזו הפעם הראשונה שדוח כזה מוגש, הוחלט לפתוח אותו בפרק המתאר את פ רות המדע בישראל. פרק זה מורכב משני חלקים עיקריים - " פ רות הסקרנות המדעית" ו"פ רות ההגות והמחשבה", וחותם אותו חלק קצר על " פ רות המפגש בין המדע לטכנולוגיה". פ רות הסקרנות המדעית, בתחומי מדעי הטבע, באים לידי ביטוי במבחר הישגים מרשימים במיוחד של מדענים ישראלים בתחומים האלה: במדעי המחשב, שבהם ישראל - בזכות מדעניה - "מככבת" במקום הראשון ונחשבת לפורצת דרך, בעיקר בפיתוחים בתחום העברת מידע והצפנת מידע. בתחום הפיזיקה - חקר אבני היסוד של כל החומר ביקום וזיהוי חלקיקים תת אטומיים, חקר "החורים השחורים" וכן גילוי הקוואזי גבישים. בתחום מדעי החיים שפע של תרומות ישראליות: גילוי מערכת האוביקוויטין, פיענוח מבנה הריבוזום, פיתוח תרופת הקופקסון וחקר תופעת האפיגנטיקה, שהיא תחום מדעי חדשני בביולוגיה המודרנית. פ רות ההגות והמחשבה, בתחומי מדעי הרוח והחברה, באים לידי ביטוי בהישגים נפלאים בתחומי ההיסטוריה, הסוציולוגיה, חקר הדתות, ובהן האסלאם והיהדות בנושאים שונים, וכן משפט וכלכלה. הישג מרשים במיוחד הוא פיענוח הכתב הקווי שנתגלה באי כרתים וזיהוי השפה שהוא מייצג. בתחום ההיסטוריה בולט המחקר על הצבא הרומי האימפריאלי וזיהוי ה"אסטרטגיה רבתי" שלו. באשר לחקר הדתות מצטיינים החוקרים בארץ בחקר המ נשק שבין הדתות והתרבויות השונות וההשפעות ההדדיות ביניהן. הישג נוסף של ההגות והמחשבה הוא בתחום הסוציולוגיה - המחקר ההשוואתי של הציוויליזציות וכן חקר המשפט בישראל, המקנה למדינת ישראל כבוד רב ותורם למעמדה הבין לאומי. ולבסוף הכלכלה - כלכלני ישראל ידועים בעולם כולו ותרמו תרומה נכבדה מאוד למעמדנו בתחום, שאף זיכתה בשני פרסי נובל. הקטע המתאר את פ רות המפגש בין מדע לטכנולוגיה מובא ממש "על קצה המזלג", ובו מתוך מאות חברות היי טק וביו טק ישראליות ניתנות רק שבע דוגמאות למפגש כזה, שהניב תעשיית היי טק ישראלית מפוארת, שזיכתה את המדינה בתהילת עולם Nation( )Start-Up ובהישגים כלכליים: )1( חברת אינטל ישראל לייצור מעבדי מחשבים מתקדמים; )2( חברת,M-Systems אשר פיתחה את ההחסן הנייד ;)disk-on-key( )3( חברת אינדיגו, שהיא כיום החברה הגדולה ביותר לדפוס דיגיטלי; )4( חברת נטפים, יצרנית הטפטפות, אשר גרמו למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות; )5( פיתוח עגבניות ה ש רי; בתחום ההתקנים הרפואיים ישראל היא מעצמה של ממש: )6( חברת מדינול, המייצרת תומכנים )סט נטים( למניעת התקפי לב; )7( חברת Given - Imaging החברה היחידה בעולם המייצרת כמוסה )קפסולה( אלקטרונית שמחליפה את בדיקות הא נדוסקופיה החודרניות. מלבד כל אלה מתקיים מפגש בין מדע, טכנולוגיה וביטחון, שהדוגמה העדכנית ביותר בו היא אולי כיפת ברזל. מערכת ההשכלה הגבוהה חלק גדול מן העבודה המדעית בישראל נעשה במערכת ההשכלה הגבוהה, דהיינו אוניברסיטאות המחקר, אשר להן תרומה מרבית לקידום המדע בישראל. בארץ פועלות אוניברסיטאות המחקר - האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. לאחרונה, בשנת תשע"ג )לאחר איסוף הנתונים לדוח זה(, הוכר המרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. בכל אחת מהן קיימת הוראה מקיפה, ונוסף עליה קיים מחקר בכל תחומי המדע - מדעי הטבע, מדעי 5

7 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 הרוח והחברה - בתמהיל שונה בכל אחת מהאוניברסיטאות. המשותף לכל האוניברסיטאות הוא השאיפה למצוינות, הנקבעת לפי מדדים אובייקטיביים כמו מספר הפרסומים המדעיים ואיכותם. איכות הפרסומים נקבעת לפי יוקרתם של כתבי העת שבהם הם מתפרסמים ולפי מספר הציטוטים שלהם. הרמה המדעית באה לידי ביטוי גם במספר המדענים הצעירים והבכירים הזוכים למענקי מחקר מקרנות בחו"ל, בעיקר מענקי האיחוד האירופי. מלבד כל אלה מתבטאת המצוינות בפ רות מחקר אשר מזכים את חברי הסגל של האוניברסיטאות בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל. בצד ההצטינות המדעית מעיבים סימנים מדאיגים, נציין כמה מהם: סגל וסטודנטים - מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, במונחים של משרות מלאות, קטן משנת תש"ס לתש"ע ב 7.6%, ומספר המשרות של חברי הסגל הזוטר קטן במשך אותה תקופה ב 15%. באותו פרק זמן גדל מספר הסטודנטים הכללי באוניברסיטאות ב 9.6%. במדינות ה OECD ממוצע הסטודנטים לאיש סגל בכיר הוא 16, ואילו בישראל - 26)!( המחקר הבסיסי - האוניברסיטאות בישראל מופקדות על כמעט כל המחקר הבסיסי. הישגי המדע בשנים האחרונות נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה לפני עשרות שנים. בשנות השבעים של המאה העשרים היו ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי כ 60% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, שהיה בשעתו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות מערביות מפותחות. ב 2010 הגיעו ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי ל 13% בלבד ונמנו עם השיעורים הנמוכים ביותר במדינות ה OECD. תפוקות מחקר - בשנות השמונים דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד מספר הפרסומים המדעיים לנפש. עם הזמן חלה ירידה הדרגתית. הנתונים מעידים שהירידה נמשכה עד לזמן האחרון, ובשנת 2010 דורגה ישראל במקום השלושה עשר )עם 0.8%(, שהוא עדיין מקום מכובד במדרג הפרסומים בעולם. גם באיכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום, חלה ירידה מסוימת בדירוג ישראל בקרב המדינות המפותחות )מהמקום העשירי בשנים למקום השלושה עשר בשנים (. עם זאת יש לציין כי מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי גדל מ 2.85 ב ל 5.57 ב אלה נתונים מדאיגים אשר מחייבים תיקון כדי לא לסכן את מעמדנו בעולם. תפוקה חשובה אחרת של המחקר בישראל מתבטאת בתועלת הכלכלית המופקת מהעברת ידע מהאוניברסיטאות ליישום בתעשייה. סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים בארץ ובחו"ל הסתכמו בשנת 2009 ב 1,834 מיליוני ש''ח. הכנסות אלה היו כ 48% ביחס להוצאות למו"פ של האוניברסיטאות. לשם השוואה, ההכנסות המקבילות בארצות הברית היו כ 5% ביחס להוצאות למו"פ, בבריטניה כ 2%, באוסטרליה 1.5%, ובקנדה כמחצית האחוז. רוב ההכנסות היו מידע שיושם בתעשייה המקומית, והייתה בכך תרומה חשובה לכלכלת ישראל. דוחות האקדמיה - האקדמיה בודקת מעת לעת בדיקות תחומיות. בשנים האחרונות נבדקו תחומי מדעי הרוח וההיסטוריה, ובימים אלה נבדקת הארכאולוגיה. בתחומי הטבע נבדקו תחומי הגז והנפט, תחליפי נפט בתחבורה, המחקר הביו רפואי ומגוון המינים. קשרי החוץ המדעיים - המדע כיום נעשה יותר ויותר כלל עולמי. ישראל מצטיינת בקיום שיתופי פעולה ברמה האישית והמוסדית. בשנים היו 34% מהפרסומים תוצאה של שיתוף פעולה של חוקרים מישראל עם חוקרים ממדינות אחרות. קיימים הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים ברמה הלאומית בין מדינות, בין אוניברסיטאות, בתכניות המו"פ האירופי ובמתקני מדע גדול כמו CERN ו ESRF. 6

8 בשיתופי פעולה אלה בולטת במיוחד ההצטיינות המדעית של ישראל, למשל ב CERN Conseil) European Research( בתכנית המחקר של ה ERC,(Européen pour la Recherche Nucléaire.)European Synchrotron Radiation Facility( וב ESRF )Council הקהילה המדעית בישראל בתמיכת האקדמיה הלאומית למדעים ניסתה, ועודה מנסה, לקיים קשרים מדעיים ברמה האזורית, כמו למשל עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן, ומקיימת את המרכז האקדמי בקהיר. כיווני פיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה - כיווני הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה ושל המחקר המדעי נקבעים במסגרת התקציב הרב שנתי של אלה: ות"ת, תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, פעילות תל"מ )תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח( 1 ופעילותם של חברי הסגל. במסגרות אלה נעשים מאמצים לקליטת סגל צעיר וחדש, לגיבוש מרכזי מצוינות ולתמיכה במחקר הבסיסי. בתחום תשתיות המחקר התמונה קשה. ההשקעות בתחום זה מועטות מאוד, והמצב הולך ומחמיר. גם התרומות הפילנתרופיות, שבלעדיהן אי אפשר היה להקים את התשתיות, הולכות ופוחתות. מסגרת פורום תל"מ, שהוקם ביזמת האקדמיה, אפשרה איגום משאבים ושיתופי פעולה רבים, והבולט שבהם הוא בתחום הננוטכנולוגיה - בהיקף של כ 220 מיליון דולר עד עיקרי המסקנות וההמלצות קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל, ועל כן נדרשים: 1. שינוי כיוון הכרחי - להגדיל ההשקעה הציבורית במחקר מדעי. 2. אי פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה. 3. הבטחת עתיד המחקר וההיי טק הישראלי - לתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים. 4. תגבור המשאבים והתשתיות למו"פ עד לרמה הממוצעת במערב. 5. החזרת מדענים מצטיינים )מניעת בריחת מוחות(. 6. תגבור קשרי מערך המחקר הישראלי עם גופי מחקר בין לאומיים. 7. שימור תחומי מחקר נכחדים - להציל חוגים באמצעות ריכוז מאמצים והקמת גוף מתאם. 8. שימור רמתם של מדעי הרוח והחברה. 9. הרחבת הנגישות לקבוצות אוכלוסייה נוספות. 10. גיוס סגל צעיר לאוניברסיטאות. 1 הסבר על תל"מ ניתן בפרק ו. 7

9 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 מבוא מאז ומתמיד ראה העם היהודי בפיתוח תכונותיו הרוחניות את הבסיס האיתן לקיומו. מדינת ישראל חייבת להישען בראש ובראשונה על עצמתה הרוחנית, התרבותית, החינוכית, המדעית והטכנולוגית. את העצמה הזאת תשאב מתשתית מדעית וטכנולוגית ערכית, עדכנית, מבוססת ומסועפת. קיומה וקידומה של מערכת המדע והטכנולוגיה עד לרמה הגבוהה ביותר יקבעו את ערכיה ואת דמותה ותדמיתה של מדינת ישראל, ויעצבו את עתיד החברה בה ואת עתיד הכלכלה, הבריאות והביטחון. עם הצגתה של ממשלת ישראל בפני הכנסת ביום 8 במרס 1949 הציג ראש הממשלה דוד בן גוריון את קווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה. דבריו התמקדו בסגולותיו של העם, שיעמדו לו בעת הצורך להתגבר על הקשיים העצומים שניצבו בפני המדינה שנולדה לא מכבר והייתה נתונה במלחמה קשה - מלחמת הקוממיות - שטרם הגיעה לסיומה המלא בעת הצגת הממשלה. בדברים אלה התייחס ראש הממשלה לתפקיד המדע והטכנולוגיה בעיצוב עתידה של מדינת ישראל: "בדורנו מתחוללת אולי המהפכה הגדולה בחיי אנוש עלי אדמות, מהפכת שלטון האדם על הכוחות האיתנים הטמירים בטבע, בכוח האטום ובכיבוש האוויר והמרחב וצפונות היקום... כל המעשה אשר נעשה בחומר וברוח לחיזוק ביטחוננו ולהרחבת משקנו, לחינוך בנינו ולקליטת עולים יבוסס על המסקנות, העקרונות והעליונות של המדע הצרוף והשימושי ועל הטכניקה המשוכללת ביותר". חזונו של דוד בן גוריון התממש הן במדע הבסיסי הצרוף והן ביישומי הטכנולוגיה. מעמדו הבין לאומי של המדע הישראלי, הישגי הטכנולוגיה הביטחונית והתעשייה עתירת הידע המובילה של ישראל הם עדות לכך. העיסוק במדע הבסיסי מתקיים רובו ככולו באוניברסיטאות המחקר, שם גם מכשירים את המהנדסים ואת המדענים שמיישמים את הידע שלהם בפיתוח ביטחוני ובבניית התעשיות עתירות הידע. על כן האוניברסיטאות הן המעיין השופע את כל ההישגים הללו. אולם כדי שההישגים לא יהיו תופעה חולפת, על ישראל לאמץ, גם במאה העשרים ואחת, מדיניות מדע אמיצה ומרחיקת ראות ברוח חזונו של בן גוריון. מדינת ישראל היא מדינת מדע וטכנולוגיה. במדינה שאוכלסייתה קטנה, כ 8 מיליון, הקהילה המדעית תורמת תרומות חשובות מאוד להישגי מו"פ ברמה הבין לאומית, המעמידות את מדינת ישראל במקומות הראשונים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הישגים בולטים אלה באים מתחומים המשתרעים מענפיו הנרחבים של המחקר הבסיסי המצטיין ועד לפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות מתקדמות. הישגי המחקר הבסיסי בשנים האחרונות זיכו מדענים באוניברסיטאות המחקר בפרסי נובל. הישגי התעשייה הביטחונית ותעשיית החלל האזרחית הובילו לפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים של לוויינים, מערכות פורצות דרך של טילים נגד טילים כמו ה"חץ" ומערכת "כיפת ברזל", שהקפיצה מדרגה את מעמדה של מדינת ישראל בקרב המדינות המובילות בטכנולוגיות חזית, ותרמו לשיפור ניכר ביכולותיה הביטחוניות. מערכת המדע והטכנולוגיה היא מרכיב עצמה מרכזי במישור הערכי ובתחומי הכלכלה והביטחון, ואלה יבטיחו את יתרונה האיכותי של מדינת ישראל. מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי, הנעשה באוניברסיטאות המחקר, על מחקר תרגומי ייעודי, הנעשה באוניברסיטאות המחקר, במעבדות הלאומיות ובכמה מכללות אקדמיות, ועל מו"פ יישומי במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלה מחולל פריצות דרך בפיתוח טכנולוגיות חדשניות. המדע הבסיסי מכוון להרחבת הבנת האדם את העולם ואת עצמו. קידומו ופיתוחו מונעים לרוב מסקרנות ונעשים ללא כוונת רווח. תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר והישגיה בכל תחומי המדע - ממדעי הטבע, הרפואה, ההנדסה והטכנולוגיה ועד למדעי הרוח, מדעי 8

10 החברה, מדעי היהדות והמשפט - הם בעלי חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי המדינה. הישגי המחקר הבסיסי מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם על כלל פרסומיה המדעיים. במדדי איכות מדעית בתחומי מחקר הייתה המדינה, בשנים , במקומות 8-4 בדירוג העולמי בתחומי מפתח של מדעי המחשב, מדעי החומרים, כימיה, פיזיקה, ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה וכלכלה. מדענים ישראלים זוכים בפרסים חשובים על הישגיהם: בשנים האחרונות זכו חמישה מדענים בפרסי נובל בכימיה, במדעי החומרים, בביולוגיה ביוכימיה ובכלכלה; מתמטיקאי צעיר זכה במדליית פילדס,)Fields( הנחשבת לפרס נובל של המתמטיקה; עוד מדענים זכו בפרסים בין לאומיים יוקרתיים אחרים, ובהם פרס הולברג )Holberg( במדעי הרוח, החברה והמשפט, פרס שנון )Shannon( בתקשורת, פרס טיורינג )Turing( במדעי המחשב, פרס איינשטיין בפיזיקה, פרס גרדנר )Gairdner( ברפואה, פרס וולף במדעים ואמנויות והמדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית. הצטיינותה המדעית של מדינת ישראל באה לידי ביטוי גם בקבלת מענקי מחקר תחרותיים מהאיחוד האירופי בהיקפים העולים במידה ניכרת על מספרם היחסי של החוקרים הישראלים. כן בולטת מנהיגותם של חוקרים ישראלים בפעולות בתחומי "מדע גדול", המבוסס על איגום בין לאומי של כוח אדם מדעי ושל משאבים בתחומי מחקר ניסיוני של אנרגיות גבוהות במעבדות CERN על גבול שווייץ-צרפת, אשר הביא השנה להתקדמות בחקר האנטי חומר ולגילוי החלקיק האלמנטרי של היגס )הידוע גם בשם "החלקיק האלוהי"(. עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בג רנו בל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו שני מדענים ישראלים בפרסי נובל. מעמד המדע הישראלי בהשוואה בין לאומית משתקף בהשלכותיה המרשימות של איכות תפוקותיו. עצמת האיכות המדעית ביחס לעצמה הכלכלית של תמ"ג )תוצר מקומי גולמי( לנפש של מדינת ישראל 2 העמידה אותה באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם, לצד שווייץ ושוודיה. זהו מכלול הישגים מרשימים, המבוסס על השקעה רבה, מתמשכת וארוכת טווח - בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות ובשיתוף פעולה מדעי טכנולוגי בין לאומי וכן בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי והתעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את פ רות העבר של ההשקעה הלאומית בהון האנושי ובתשתית המחקרית של מערכת המדע הבסיסי. המחקר המדעי הבסיסי מניב לעתים קרובות פ רות מעשיים כשהישגיו מועברים למחקר תרגומי, שהוא בסיס לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לצורך הקמת תעשיות הטכנולוגיה העילית )היי טק(, קידומן ופיתוחן. תעשיות המידע והתקשורת, שמדינת ישראל מצטיינת בהן, נשענות על המחקר הבסיסי האיכותי בתורת האינפורמציה, הנדסת האלקטרוניקה, התקשורת ומדעי המחשב. לשימוש בטכנולוגיות עילית לצרכים ביטחוניים דרושות השקעות גדולות ופעילות מו"פ ענפה לצורך שילוב צורכיהם של מערכת הביטחון, השוק הביטחוני והשוק האזרחי. המדע והטכנולוגיה בישראל מתאפיינים בחדשנות, בשכלולים ובחיפוש מתמיד אחרי פריצות דרך, ובזכות אלה יצא להם שם עולמי בתאוריה ובמעשה. מדינת ישראל זכתה, ובצדק רב, לכינוי "מדינת הה זנק". ואכן, חברות ההזנק הישראליות תרמו רבות לכלכלת המדינה, וזאת בתחומים רחבים כגון מחשבים, תקשורת, אופטיקה, חקלאות, הנדסה רפואית ופיתוח אמצעי לחימה. בישראל הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות הזנק ביחס למספר התושבים, וכן תעשיות אזרחיות גדולות שמקנות לה מוניטין עולמי, ובהן טכנולוגיית מחשבים, התקנים רפואיים וחקלאות. מעמד הטכנולוגיה הישראלית משתקף גם בתחומי התעשייה הביטחונית - התעשייה האווירית וחברת רפא"ל הן במקומות בולטים בקרב מאה החברות הביטחוניות המובילות בעולם. ההישגים המרשימים של תעשיית הטכנולוגיה 2 ראו איור ב 2 בעמ' 34. 9

11 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 העילית, הנשענים על המחקר המדעי טכנולוגי האיכותי, הם מרכיב מרכזי במימוש "המהפכה הציונית" של מייסדי מדינת ישראל. עם זאת במאה העשרים ואחת הולך ומתהווה בעולם גל של חדשנות מדעית טכנולוגית, שהוא בעל פוטנציאל לעלות בחשיבותו על הגל הקודם של תעשיית הטכנולוגיה העילית. התפתחות זאת תתבסס על מדע מתקדם של מניפולציה ובקרה של אטומים, מולקולות, ננומבנים וגנים. המעבר לתעשייה עתידית, המבוססת על מדע, יישען על מחקר בסיסי שיפותח למחקר ייעודי בתחומים רחבים של ננומדע וננוטכנולוגיה, מדעי החומרים, מדעי המוח, מדעים קוגניטיביים, ביולוגיה מולקולרית, רפואה אישית, פרוט אומיקה וג נומיקה. השילוב הפורה של המדע האיכותי עם התעשייה החדשנית יביא למהפכה שתתבטא במעבר מתעשיית הטכנולוגיה העילית לתעשייה המבוססת על מדע. למהפכה זאת מאפיינים חדשים ביחס למדיניות המדע והטכנולוגיה הלאומית. התפתחות תעשיית המדע לא תבוא מהתעשייה או ממערכת המחקר והפיתוח הביטחוני אלא ממעבדות המחקר של האוניברסיטאות. על כן יש צורך במדיניות מושכלת ובהשקעות לאומיות הולמות לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. כיום מדינת ישראל מצויה בעיצומה של הפעלת תכניות ייחודיות לקידום תעשיות מדע באמצעות מחקר אוניברסיטאי ייעודי בתחומי הננוטכנולוגיה ומדעי המוח, אשר מימונה בא מאיגום משאביהם של אלה: ות"ת במל"ג, המדען הראשי של משרד התעשייה, משרד המדע, משרד האוצר והאוניברסיטאות. פעולה זאת תביא ליצירת תעשיות מדע. תכניות אלה יכולות לשמש דוגמה לקידום תכניות דומות גם בתחומים אחרים של תעשיות המדע העתידיות. מדיניות הממשלה אשר הביאה בעבר ל"העשור האבוד" במימון אוניברסיטאות המחקר הייתה מזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים, וזאת באמצעות אלה: להמשיך להגדיל בהדרגה את היקף מימונה של מערכת המחקר, שמקורו בתקציבים התחרותיים של הקרן הלאומית למדע, בתקציבי תשתיות מדעיות, בתקציבי מרכזי ההצטיינות ובתקציבי המחקר הייעודי לקידום תרומות המחקר האוניברסיטאי לתעשיות המדע העתידיות. את הגדלת היקף המימון יש לעשות על פי תכנית רב שנתית אשר תהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה בשנתיים האחרונות במסגרת התכנית הרב שנתית הערכית והחשובה של הות"ת במל"ג לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על השוואות למדינות מתקדמות. ההוצאה על מחקר אוניברסיטאי בישראל היא 17% מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ, ואילו במדינות ה OECD היא 23% מכלל תקציב המו"פ. יש להגדיל את תקציבי המחקר של אוניברסיטאות המחקר לפחות לפי שיעורם הממוצע של תקציבים אלה במדינות ה OECD. לבלום את המגמה המסוכנת של "בריחת מוחות" תוך גיוס סגל צעיר ברמה עולמית, שדרוג תשתיות המחקר ובניית תשתיות מתקדמות נוספות, הכפלת תקציבן של קרנות מחקר תחרותיות, הקמת מרכזי מצוינות מחקרית ומאמץ לאומי ל"השבת מוחות" reversal(.)brain drain לתגבר את המחקר הייעודי המבוסס על קשרי אקדמיה תעשייה, שקידומו ומימונו מתבססים על תכניות חדשניות וחשובות של המדען הראשי של משרד התעשייה. להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ההדוק שבין המו"פ הביטחוני למחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות, המתבטא במחקרים משותפים, בקיום מרכזי ידע מחקריים ובעיצוב תחומים עתידיים לטכנולוגיות חדשות, והממומן במשותף על ידי משרד הביטחון והות"ת. לסיכום, קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. 10

12 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח פרק א 11

13 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח ראשי פרקים: פ רות הסקרנות המדעית פ רות ההגות והמחשבה פ רות המפגש בין מדע לטכנולוגיה 12

14 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח פרק זה סוקר תרומות בולטות של מדענים ישראלים הפעילים כיום, אשר באות להמחיש את מקומו ואת תרומתו של המדע הישראלי בקנה מידה עולמי. הסקירה לא נועדה להאיר רשימה ממצה של התרומות בכל התחומים אלא מסתפקת במבחר דוגמאות. עם זאת היא ממחישה את השפעתם של מדעני ישראל במגוון תחומי המדע ואת ההכרה שלה זוכים אנשי המדע והרוח הישראלים. תיאור מפורט יותר מופיע בנספח 4. יש להדגיש שהתרומות הללו התאפשרו אך ורק הודות לחזונם של מנהיגי התנועה הציונית והמדינה בראשית היווסדה, דהיינו נשיאה הראשון פרופ' חיים ויצמן וראש הממשלה דוד בן גוריון, והודות להכרתם בחשיבות המדע לחוסנה של ישראל ולכלכלתה. בזכות חזונם והכרתם אלה השקיעה המדינה במחקר מדעי השקעה רבה יחסית למשאביה הדלים. הפרק מורכב משני חלקים עיקריים - פ רות הסקרנות המדעית ופ רות ההגות והמחשבה, וחותם אותו קטע קצר יותר המתאר את פ רות המפגש בין מדע לטכנולוגיה כפי שהוא מתבטא בהישגיה החשובים של תעשיית ההיי טק והביו טק. פ רות הסקרנות המדעית מטרתו של מחקר מדעי בסיסי היא להרחיב את הבנת האדם את העולם ואת עצמו. הוא לרוב מונע מסקרנות, נעשה באוניברסיטאות המחקר ובלא כוונת רווח באמצעות יישום מסחרי. עם זאת לעתים קרובות פ רות המחקר הבסיסי הם מפתיעים ובעלי השפעות כלכליות מרחיקות לכת. מאז אמצע המאה העשרים רוב פריצות הדרך בטכנולוגיה מקורן במחקר הבסיסי. לכן החלטנו לפתוח את הדוח הראשון של האקדמיה הלאומית למדעים המוגש לכנסת ישראל בתיאור כמה מההישגים החשובים של מדענים ומדעניות ישראלים, שהיו לפריצות דרך בקנה מידה עולמי. ההישגים האלה מעידים על תרומתה הרבה של ישראל למחקר המדעי העולמי מחד ועל יישום תעשייתי נרחב לטובת החברה והאדם מאידך. תיאור תמציתי של הישגים אלה בתחומים השונים של המדעים מופיע להלן ברצף. התיאור המלא מופיע בנספח 4. התובנה שהכלכלה היא "משחק" רציני מובילה לפרס נובל בכלכלה פרופ' ישראל אומן, האוניברסיטה העברית בירושלים תורת המשחקים היא ענף של המדע המנתח מצבים שמעורבים בהם כמה גורמים השואפים כל אחד למטרות שונות )אך לאו דווקא מנוגדות(. למשל: משא ומתן מדיני או מסחרי, הרכבת ממשלות, בחירות, שביתות, מלחמה, מאבקים משפטיים, תהליכים אבולוציוניים ואף משחקים ממש, כגון שחמט, פוקר או כדורסל. בשנת 2005 הוענק פרס נובל לכלכלה לפרופ' אומן "על הגברת ההבנה של מצבי עימות ושיתוף פעולה תוך שימוש בכלים של תורת המשחקים". אוטומטים סופיים - אבן היסוד של מדעי המחשב פרופ' מיכאל רבין, האוניברסיטה העברית בירושלים פריצת דרך חלוצית שהניחה את היסודות העיוניים למדעי המחשב - שהוא מרכיב מרכזי במהפכה המדעית טכנולוגית שהחלה במחצית השנייה של המאה העשרים, ושאנחנו היום בעיצומה - הייתה של פרופ' רבין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' רבין חיבר את העבודה הראשונה על מורכבות של חישובים, נושא מרכזי במדעי המחשב. כמו כן הציע שימוש של אקראיות לפתרון בעיות חישוב, בין השאר בדיקה של מספרים טבעיים גדולים בדבר ראשוניותם. בכך אפשר את תורת ההצפנות המודרנית. לאחרונה פיתח יישומים של הצפנות לתהליכי מכירות פומביות. 13

15 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 עם סיום לימודי הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון הוזמן מיכאל רבין, ועמו חברו ללימודים דנה סקוט, למעבדת המחקר של חברת יבמ, אשר אך הוקמה באותה עת. הם זיהו את תורת האוטומטים כתחום חשוב למדעי המחשב, אשר היו בראשית התפתחותם, וחקרו אותו. בתוך זמן קצר הניב מחקרם תוצאות והם כתבו מאמר אשר הכה גלים בעולם המדע ושימש נקודת מוצא לאלפי מחקרים נוספים. לימים זיכה מאמר זה, ועבודות רבות נוספות במדעי המחשב, את רבין וסקוט בפרס על שם אלן טיורינג, שהוא הפרס למדעי המחשב החשוב בעולם, ויש המכנים אותו "פרס נובל במדעי המחשב". רבין זכה עוד באלה: פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס הארווי, פרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס דן דוד. אלגוריתם למפל זיו - הסטנדרט הבין לאומי להעברת מידע פרופ' יעקב זיו ופרופ' אברהם למפל, הטכניון העולם המודרני לא היה יכול להיווצר - ולא להתקיים - ללא תקשורת אלקטרונית. הסחר, הייצור, השירותים, המערכת הפיננסית, מערכת הביטחון, האינטרנט, הפייסבוק, התחבורה האווירית, הימית, היבשתית, תחבורת החלל - כל אלה לא היו מחזיקים מעמד ללא תקשורת אלקטרונית, ולו זמן קצר, והיו קורסים. כל אלה דורשים העברת נתונים בכמויות אסטרונומיות. המידע הזה עובר בחוטים, בסיבים אופטיים ובחלל, ממקום למקום, במהירות האור. אילו היינו צריכים להעביר את כל המידע הזה בצורתו הגולמית - כלומר כפי שהוא - היה הדבר לא יעיל עד בלתי אפשרי. את כמות המידע העצומה הזאת, הזורמת בעולם ממקום למקום, יש "לדחוס" בצד ההזנה ו"לפתוח", או לפענח - בצד היציאה. שני מדענים ישראלים, פרופ' יעקב זיו ופרופ' אברהם למפל, פיתחו בשנת 1977 אלגוריתם לדחיסת מידע, הנקרא על שמם - "האלגוריתם למפל-זיו" )הידוע בעולם בשמו )LZ algorithm - שדוחס את המידע ביעילות, ולא זו אף זו: הם הוכיחו כי ככל שסדרת הנתונים ארוכה יותר, יעילות הדחיסה גוברת, וכאשר הסדרה ארוכה מספיק, אין דרך יעילה משלהם לדחיסת הנתונים. על כן הפך האלגוריתם הזה לסטנדרט הבין לאומי. כל פיסת מידע המועברת בעולם - אם זה בשיחת טלפון, אם בחיפוש באינטרנט, אם בהעברת כרטיס אשראי בחנות ואם בהעברת כסף מחשבון לחשבון - נדחסת על פי האלגוריתם של למפל-זיו. עבודה זו ועבודות רבות אחרות של פרופ' זיו זיכו אותו בפרסים הבין לאומיים החשובים ביותר בתורת התקשורת, ובהם פרס מרקוני ופרס שנון, וכן בפרס ביטחון ישראל )פעמיים(, בפרס רוטשילד ובפרס ישראל. מדוע להצפין? פרופ' עדי שמיר, מכון ויצמן למדע אין לשער איך הייתה פועלת מערכת הבנקאות המודרנית ללא הצפנת מידע. פרופ' שמיר הוא אחד האנשים שתרם את התרומה הגדולה ביותר בתחום ההצפנה )קריפטוגרפיה(, ועבודותיו נוגעות בכל היבט של התחום. אחת הראשונות שבהן הייתה פיתוח האלגוריתם הידוע בשם RSA )ראשי תיבות של שמות שלושת מפתחיו - ריבסט, שמיר ואדלמן(, המאפשר להצפין מידע באמצעות מפתח ציבורי. RSA נמצא כיום בשימוש רחב בעולם לצורך פעולות בטוחות באינטרנט בין בנקים לחברות אשראי. תרומות חשובות אחרות של שמיר הן מושג "חלוקת הסוד" ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות ובחינת פרוטוקולים ושיטות הצפנה וחשיפת חולשותיהן. אלגוריתם נוסף שפיתחו הוא ועמיתיו במכון ויצמן מאפשר את הפעלתו של כרטיס חכם המקנה את הגישה לשידורי לוויין למנויים בלבד. הישגיו של פרופ' שמיר זיכו אותו בפרסים יוקרתיים - פרס ארדש, פרס רוטשילד, פרס ויצמן ופרס ישראל וכן בפרס טיורינג במדעי המחשב, הנחשב למקבילו של פרס נובל. 14

16 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח סימטרייה בעולם החלקיקים פרופ' יובל נאמן, אוניברסיטת תל אביב, ופיזיקאים עמיתים החיפוש אחרי אבני היסוד של כל החומר ביקום עמד במרכז המחקר הבסיסי בפיזיקה במשך כל המאה העשרים. הישגו המדעי הגדול של פרופ' יובל נאמן הוא בזיהוי עקרונות סימטרייה בסיסיים ביסוד עולם החלקיקים האלמנטריים. הוא הראה שאפשר להסביר את קיומם ותכונותיהם של החלקיקים התת אטומיים בעזרת מודל המבוסס על חבורת הסימטרייה.SU(3( במיוחד הראה איך הפרוטון והניטרון הם חלק משמיניית ב ריונים, שמהווה הצגה של חבורה זו. נאמן הגיע לגילויים אלה במקביל למארי גל מן, שכינה את החלקיקים שבבסיס המודל בשם קוורקים. על גילוי חלקיק "אומגה מינוס" - Ω )ב 1964 (, שקיומו ותכונותיו נחזו באמצעות המודל של פרופ' גל מן ושל פרופ' נאמן, ועל ממצאים נוספים, זכה פרופ' גל מן בפרס נובל לפיזיקה לשנת כמה וכמה פיזיקאים תאורטיקנים ישראלים, ובהם פרופ' נאמן, פרופ' צבי ליפקין ופרופ' חיים הררי ממכון ויצמן למדע, תרמו תרומה חלוצית לפתרון מבנה החומר, וכל אחד מהם זכה בפרסים יוקרתיים כגון פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת ופרס ישראל. אפקט אהרונוב-בוהם פרופ' יקיר אהרונוב, אוניברסיטת תל אביב כבר במסגרת עבודת הדוקטור שלו בטכניון, בהדרכת פרופ' דייוויד בוהם, גילה פרופ' אהרונוב בשנת 1959 תופעה במכניקת הקוונטים, שלפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים שאליהם החלקיק אינו מגיע כלל. תוצא זה נקרא כיום על שמם - "אפקט אהרונוב- בוהם". פרופ' אהרונוב זכה במספר רב של פרסים על הישגיו, כולל פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס ישראל, מדליית פרנקלין, פרס היולט פקארד, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ובשנת 2010 זכה לכבוד הרם ביותר בארצות הברית - המדליה הלאומית למדעים - מידי הנשיא אובמה. האם חור שחור אכן שחור? פרופ' יעקב בקנשטיין, האוניברסיטה העברית בירושלים חורים שחורים הם עצמים אסטרונומיים מסיביים בעלי כוח משיכה גדול כל כך שאפילו אור אינו יכול להימלט מהם, ומכאן הכינוי "חור שחור". אפשרות קיומם ותכונותיהם הבסיסיות מוסברות במסגרת תורת היחסות הכללית של איינשטיין. פרופ' יעקב בקנשטיין הראה בעבודתו כי יש לגופים אלה תכונה סטטיסטית תרמודינמית, הקרויה אנטרופיה. זאת, אף על פי שהדינמיקה הפנימית של חור שחור איננה ידועה. עבודה זו פתחה שדה מחקר של דינמיקה של חורים שחורים, שהיה לאבן פינה בתחומי הפיזיקה העיונית של כבידה קוונטית ומיתרים. כמו כן תרם פרופ' בקנשטיין לייסוד התרמודינמיקה של חורים שחורים ולהיבטים נוספים של הזיקה בין מידע לכבידה. עבודה זו זיכתה את פרופ' בקנשטיין בפרסים יוקרתיים, כולל פרס ויצמן, פרס ישראל ופרס וולף. מולקולות אפ לות פרופ' יהושע יורטנר, אוניברסיטת תל אביב מדעי הכימיה מייצגים את הקמתה של המסגרת הניסיונית והמושגית למבנה החומר, תפקודו ושינויו. תיאור חדשני של התפקוד והשינויים החלים בחומר באמצעות בליעת אור ניתן באמצעות תאוריית ביקסון-יורטנר )משנת 1968( של גלגולי אנרגייה במולקולות, שבהן מספר עצום של מצבי תנודה גרעינית מהווה מוקד לדרדור אנרגיית "חלקיקי האור" )הפוטונים ]הנבלעים על ידי המולקולה[(. תהליכי היסוד של "מעברים לא קרינתיים" מנצלים את אנרגיית האור להפיכת אנרגייה אלקטרונית לגרעינית וכן לזרימת אנרגיית תנועה גרעינית במולקולות, מוצקים, נוזלים, מערכות ביולוגיות וננומטריות. עבודה זו הניחה יסודות לבקרת תהליכים מושרי לייזר, לחקר 15

17 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 תהליכי יסוד פוטוביולוגיים ולתיאור "היקום הכימי", והובילה למושג "חבילות גל של מצבים מולקולריים", שדעיכתם מגלה תופעות התאבכות פנים מולקולרית ומאפשרת מעקב ישיר אחרי התנועה הגרעינית. תוצאות מחקרים עיוניים אלה אושרו 16 שנה לאחר מכן בעבודה ניסיונית, תוך שימוש בלייזרים על מהירים, אשר הביאה להענקת פרס נובל בכימיה בשנת 1999 לפרופ' אחמד זוויל. לימים זכה פרופ' יהושע יורטנר בפרסים יוקרתיים, ובהם פרס ישראל, פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת ופרס וולף על "מחקרים פורצי דרך של צבירת, אגירת ושחרור אנרגייה במערכות מולקולריות". גבישים קוואזי מחזוריים פרופ' דן שכטמן, הטכניון תגליתו של פרופ' דן שכטמן הייתה במעבדות הלאומיות לתקנים )NBS( במרילנד שבארצות הברית בשנת הוא עסק בייצור חומרים מתכתיים בהתמצקות מהירה וגילה במיקרוסקופ שבגביש שהכין הייתה סימטרייה סיבובית של חמש, שנחשבה בלתי אפשרית בגבישים מחזוריים )ההנחה הייתה שתיתכן רק סימטרייה של 4 3, 2, או 6, ועל יסוד זה צמחה הקריסטלוגרפיה(. במשך שנים רבות נדחו תוצאות המחקר שלו על ידי גדולי המדענים, אך דבקותו של פרופ' שכטמן במטרה וההוכחות הנוספות שהוא צבר במחקריו הביאו בסופו של דבר לפיתוח תחום חדש במדע. כיום כבר ידוע על מאות חומרים המקיימים את המבנה שגילה פרופ' שכטמן, ומדי שנה מתקיימים כינוסים בין לאומיים בנושא. כמו כן הוקדשו לגבישים קוואזי מחזוריים עשרות ספרים מדעיים. על תגליתו והישגיו המדעיים זכה פרופ' שכטמן בפרסים רבים, כולל פרס ישראל, פרס וולף ופרס נובל לכימיה לשנת שנות הפריחה של המחקר הביו רפואי שהחלו באמצע המאה העשרים הביאו חוקרים רבים להתעניין בסוד הגנטיקה, או בדרך שבה מועבר המידע לייצור החלבונים הבונים והמאפיינים את המינים השונים מדור לדור. גילוי מבנה הדי אן איי ודרך שכפולו באמצע שנות החמישים על ידי וטסון וקריק היה נקודת מפנה ופרץ דרכים חדשות בהבנתנו את סוד העברת המידע הגנטי. אלו הביאו בהמשך הדרך להבנת המנגנונים שמאחורי המחלות התורשתיות והמוטציות הנרכשות הגורמות לפתולוגיות, כמו מחלות הסרטן והלב והמחלות הניווניות של המוח. כל אלו הניעו את תעשיית התרופות ויצרו את המהפכה הגדולה שחולל המחקר הביולוגי במחצית השנייה של המאה העשרים. הרס לשם בנייה - על ההכרח שבתחלופת חלבוני הגוף וסיפור גילויה של מערכת האוביקוויטין פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר, הטכניון גוף כל היצורים - מן הווירוסים דרך הצמחים ועד האדם - עשוי חלבונים, אותן מכונות קטנות המאפשרות את התפקוד המורכב של החיים. קחו למשל את גוף האדם - הוא עשוי עשרות אלפי חלבונים, מן ההמוגלובין - חלבון הדם האדום הנושא את החמצן - דרך הנוגדנים, הבונים את מערכת החיסון ומאפשרים לנו להתגונן מפני "פולשים זרים" כחיידקים ווירוסים, ודרך האקטין, המיוזין והמיוגלובין - חלבוני השריר, המאפשרים את פעולת שאיבת הדם על ידי הלב ואת התנועה - ועד לחלבוני המוח, האחראים לתפקודים הגבוהים של האדם - מן השמיעה, הראייה והדיבור, ועד להבנה, הזיכרון, האינטליגנציה והיצירתיות. חוקרים רבים עסקו במנגנוני הייצור של החלבונים הבונים את המינים השונים והמאפיינים אותם, אך רק מעטים מהם התעניינו בצדה השני של המשוואה והוא מנגנוני פירוקם של אלפי החלבונים שנוצרו. עם אלה שהתעניינו בצד זה של המשוואה נמנים פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר, אשר גילו את מערכת 16

18 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח האוביקוויטין. על הישגיהם בגילוי האוביקוויטין הם זכו להכרה עולמית רחבה. בין השאר הוענק להם פרס ישראל, פרס אלברט לסקר למחקר רפואי - הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל - ופרס נובל לכימיה לשנת הריבוזום - יצרן החלבונים של התא: מה הקשר בינו לאנטיביוטיקה? פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע הריבוזום הוא רכיב תוך תאי מורכב ביותר. הוא משמש בית חרושת לייצור חלבונים, המבצעים את רוב תהליכי החיים. חלקם מתפקדים כאנזימים המבצעים פעילויות מוגדרות, אחרים משמשים נוגדנים, מוליכי חמצן או קולטנים. המשותף לכולם הוא שאופן פעילותם תלוי לחלוטין במבנם המרחבי, הנקבע לפי רצף החומצות האמיניות שלהם, וזה נקבע לפי רצף הבסיסים בגנים המקדדים אותם. שלבי הפעולה הבסיסיים הקשורים לתהליך תרגום הצופן הגנטי אותרו ונחקרו ביוכימית במשך יותר משנות דור, אך לא היה שמץ של מידע על פרטי תהליך תרגום הצופן הגנטי ויצירת החלבונים. עוד היה ידוע כי הריבוזומים הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים המאורגנים בשתי יחידות משנה - גדולה וקטנה - שמתאחדות לריבוזום השלם עם תחילת תהליך התרגום וחוזרות להתקיים בנפרד כאשר הריבוזום אינו עוסק ביצירת החלבון. אך לא היה ידוע מה קורה בתוך הריבוזום. פרופ' עדה יונת פיתחה שיטת מדידה מהפכנית של איסוף נתונים קריסטלוגרפיים בטמפרטורות נמוכות מאוד, וזו אפשרה את קביעת המבנה הקריסטלוגרפי של הריבוזום. בשנת 2000 פוענחו המבנים הראשונים של שתי יחידות המשנה של הריבוזומים והביאו לפריצות דרך חשובות במחקר התפקוד של הריבוזומים. לא זו אף זו, היות שתהליך בניית החלבונים הוא בעל חשיבות רבה עד מאוד לחיי התא, כמעט מחצית מהתרופות האנטיביוטיות המצויות בשימוש כיום תוקפות את הריבוזום. פיענוח מבנה הריבוזום של חיידקים מאפשר פיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות. מחקרה החלוצי של פרופ' יונת זיכה אותה בפרס נובל בכימיה לשנת פיתוח תרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה פרופ' רות ארנון ופרופ' מיכאל סלע, מכון ויצמן למדע פיתוח תרופות הוא תחום העיסוק של חברות פארמה. באוניברסיטאות או במכוני מחקר העיסוק העיקרי הוא במחקר בסיסי, אשר ייעודו הוא הרחבת מכלול הידע בעולם, והוא מודרך על ידי סקרנותו המדעית של החוקר. עם זאת קורה לעתים שמחקר בסיסי לחלוטין מניב ממצא שניתן לתרגום מעשי ולפיתוח יישומי. זו הייתה השתלשלות הדברים שהובילה ממחקר בסיסי במכון ויצמן שעסק בפולימרים סינתטיים והשפעתם על מחלה ניסויית בחיות מעבדה, לפיתוח תרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. עבודה זו זיכתה את פרופ' ארנון ופרופ' סלע בכיבודים ובפרסים יוקרתיים, כולל פרס וולף ופרס ישראל, ובשביל חברת טבע - הקופקסון הוא מוצר הדגל, שמשווק בעולם כולו ועוזר למאות אלפי חולים. אפיגנטיקה - לא רק הגנום קובע פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרן רזין, האוניברסיטה העברית בירושלים המחקר פורץ הדרך של פרופ' סידר ופרופ' רזין לפני יותר משלושה עשורים הניח את היסודות לאפיגנטיקה, תחום מדעי חדש בביולוגיה, החובק את מרב הנושאים הנחקרים היום בביולוגיה המודרנית וברפואה. הם הראו שתהליכים כימיים המתרחשים לאחר שרצף הדי אן איי נקבע משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות גוף האדם, בבריאות ובחולי. הם הראו שמתילציה של די אן איי והשינויים שבעקבותיה הם בסיס לתהליכים הביולוגיים, כולל התפתחות העובר ותהליכי ההזדקנות. לאחרונה התברר שלמתילציה של די אן איי תפקיד גם בהיווצרות גידולים סרטניים. 17

19 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 תרומתם של פרופ' סידר ופרופ' רזין להתפתחות המהירה של חקר האפיגנטיקה והשלכותיו על כל תחומי המחקר בביולוגיה זוכה להכרה בין לאומית רחבה. שני החוקרים זכו בפרסים יוקרתיים בחקר מדעי החיים והרפואה, ובהם פרס ישראל, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ולאחרונה פרס גרדנר היוקרתי ברפואה. פ רות ההגות והמחשבה החברה בת זמננו, המוצפת במידע לא מבוקר יותר מאי פעם, זקוקה לחשיבה ביקורתית על התנסויותיהם של בני האדם, על המבנים החברתיים שהם הקימו ועל המשמעויות שהם נתנו לחייהם. מדעי הרוח והחברה תכליתם לפתח חשיבה זאת, שתאפשר בחינה רציונלית של תופעות בתולדות כל העמים ואת חקר המורשת הלאומית, מבלי להאדירה ביחס למורשות אחרות. אנשי מדעי הרוח והחברה הישראלים, החיים בארץ המצויה זה אלפי שנים בצומת של ציוויליזציות, תורמים להבנת תרבויות שונות, קרובות כרחוקות, תוך שהם מנסים כוחם לא פעם בחקירתן ההשוואתית. אנו מביאים כאן דוגמאות לעבודותיהם של חוקרים וחוקרות ישראלים שהיו לציוני דרך במחקר העולמי. חידה של כתב נכחד פרופ' מרגלית פינקלברג, אוניברסיטת תל אביב באלף השני לפני הספירה היה האגן המזרחי של הים התיכון, ובכלל זה הים האגאי, לזירת היווצרותן של שיטות כתב חדשות, שונות במהותן מכתב היתדות ומהכתב ההירוגליפי שהיו נקוטים באותה עת באזורים סמוכים. במחקר המודרני קיבלו כתבים אלה שם משותף: "הכתבים האגאיים". בלטו במיוחד שניים מהכתבים, שנתגלו בשנת 1900 באי כרתים. אלה כתבים קוויים )לינ אריים(, וארתור אוונס,)Evans( הארכאולוג הבריטי שגילה אותם, נתן להם את הכינויים "הכתב הקווי א" Linear( A( ו"הכתב הקווי ב" )B.)Linear בשנות החמישים של המאה העשרים פיענח מייקל ונטריס )Ventris( הבריטי את הכתב הקווי ב )שבינתיים נתגלה גם ביוון היבשתית( והוכיח מעל לכל ספק ששפתו יוונית. הכתב הקווי א נותר לא מפוענח. בסדרת פרסומים בשנים הציעה פרופ' מרגלית פינקלברג דרך לפיענוח כתב זה ולזיהוי השפה שהוא מייצג כאחת השפות האנטוליות. כמו כן היא חקרה את יחסי הגומלין שבין השפות האנטוליות לבין שאר השפות ההודו אירופיות ואת הגנאלוגיה שלהן. על הישגיה המרשימים זכתה פרופ' פינקלברג בפרס רוטשילד. גבולותיה של אימפריה: הצבא הרומי במזרח פרופ' בנימין איזק, אוניברסיטת תל אביב מחקריו של פרופ' בנימין איזק על הצבא הרומי האימפריאלי ועל האימפריאליזם הרומי שינו את הבנת תפקידיו ההיסטוריים של הצבא בפרובינציות של האימפריה. בעבר הניחו היסטוריונים וארכ אולוגים שהתפקיד העיקרי של הצבא הרומי היה הגנה על הפרובינציות באזורי הגבול מפני אויבים מבחוץ, ואילו פרופ' איזק הראה שיעדיהן של הרשויות הרומיות היו שונים בתכלית: שיטור פנימי בפרובינציות והכנה להתרחבות נוספת. עניין נוסף שאיזק נדרש לו הוא השאלה אם אמנם ננקטה באימפריה הרומית "אסטרטגיה רבתי". איזק טען שמדובר במושג מודרני שאינו שייך למציאות של העת העתיקה, משום שחסרו אז הכלים הרעיוניים והטכניים הדרושים לגיבוש תפיסה כזו, ובהעדרם הונחו דרכי הפעולה של הצבא הרומי על ידי המנהג ועל ידי ניסיונותיו וכישלונותיו בטווח הקצר. על הישגיו אלה זכה פרופ' איזק בפרס ישראל. 18

20 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח מהפכנות דתית וחקר הדתות פרופ' גדליה סטרומזה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' גדליה סטרומזה חוקר את הדתות והזרמים הרוחניים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון מתקופת האימפריה הרומית המוקדמת ועד לשלהי העת העתיקה - מלידתה של הנצרות ועד להופעת האסלאם. פרופ' סטרומזה מתעניין במיוחד במנשק שבין הדתות והתרבויות השונות ובהשפעותיהן ההדדיות - בין היהדות לנצרות ובין דתות וזרמים דואליסטיים ומזרחיים כגנוסיס ומניכאיזם ואסכולות פילוסופיות לזרמים מרכזיים ביהדות חז"ל ובנצרות הקדומה. כחוקרן של תופעות דתיות מתרבויות שונות תרם פרופ' סטרומזה גם לתולדות מדע הדתות כתחום דעת. בספר שפורסם לאחרונה הוא הראה שלידתו של מדע זה היא בראשית העת החדשה, מהתגליות הגדולות ועד למהפכה הצרפתית, ולא כפי שמניחים בדרך כלל, בשלהי המאה התשע עשרה, בעת הקמת הקתדרות הראשונות לחקר הדתות באוניברסיטאות האירופיות. על הישגיו אלה זכה פרופ' סטרומזה בפרס הומבולדט. סובלנות דתית וכפייה דתית במסורת האסלאם פרופ' יוחנן פרידמן, האוניברסיטה העברית בירושלים השאלה מה ראוי להיות יחסם של המוסלמים כלפי מאמיני הדתות האחרות נדונה במסורת המוסלמית מראשיתה, שכן האסלאם בא במגע עם דתות אחרות )עבודת האלים הערבית הקדומה, היהדות, הנצרות, הדת הפרסית הז ור וא סט רית ומאוחר לאלה גם דתות הודו( כמעט למן היווסדו. המפגש בין האסלאם לבין הדתות האחרות התקיים הן בחצי האי ערב והן באזורים הנרחבים שכבשו המוסלמים מאז המאה הראשונה לתולדותיהם, ול ווה בפולמוס חריף. מחקרו של פרופ' פרידמן מנתח את השאלה הזאת ואת הגישות ההלכתיות השונות כלפי אנשים שהיו מוסלמים ונטשו את האסלאם. פרק מיוחד מוקדש לדיני הנישואים המעורבים בהלכה המוסלמית. הוא מבהיר את מעמדה של אישה יהודייה או נוצרייה בבית בעלה המוסלמי ומסביר את הסיבות לדין הקובע שגבר מוסלמי רשאי לשאת לאישה יהודייה או נוצרייה, אך אישה מוסלמית אינה רשאית להינשא לגבר שאינו מוסלמי. על הישגיו זכה פרופ' יוחנן פרידמן בפרס לנדאו. גניזת קהיר - צוהר לחיי אבותינו פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן, אוניברסיטת תל אביב הגניזה נתגלתה בסוף המאה התשע עשרה בבית הכנסת על שם עזרא שבקהיר העתיקה, הוא בית כנסת "הירושלמים" של ימי הביניים. יותר משלוש מאות אלף קטעים שרדו בגניזה, הן כתבי קודש יקרי ערך מכל סוג הן כתבי חול חשובים מכל סוג. הכול בגניזה: מקרא ותלמוד, שירה ופיוט, פילוסופיה, שאלות ותשובות, חיבורי הלכה ואמונות ודעות, מרשמי תרופות, מ גיה, שטרי אירוסין, כתו בות וג טין, מכתבים אישיים, מכתבי סוחרים וחשבונותיהם, ענייני קהילה ועסקי הפרט. כתבי היד המקוריים נכתבו בכל הארצות שיהודים הגיעו אליהן, מספרד ועד הודו. בתקופה הקלסית של חקר הגניזה, מן המאה העשירית עד למאה השלוש עשרה, לא חיו היהודים בגטאות אלא באו במגע עם שכניהם הלא יהודים בכל תחומי החיים. הגניזה נעשתה אפוא מקור ראשון במעלה לחקר החברה היהודית והמוסלמית, לחקר הסחר הבין לאומי בים התיכון ובאוקיינוס ההודי ועוד. בהרבה תחומים חוללה הגניזה מהפכה גמורה בידיעותינו. נמצאו תגליות מופתיות על גדולי ישראל, כמו הרב סעדיה גאון, יהודה הלוי והרמב"ם, אך גם תיאורים מרתקים של החיים היום יומיים, ענייני חומר וענייני רוח. אולם בשל הכמות האדירה של קטעים, בשל מצב הישמרותם הגרוע ופיזורם כיום בספריות על פני תבל התקדם המחקר בעצלתיים במשך כמה דורות. תפנית חשובה חלה עם מחקריו של פרופ' שלמה דב גויטיין ) (. הוא סקר את כלל קטעי הגניזה שבערבית 19

21 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 יהודית )ערבית בינונית באותיות עבריות( ובעברית ותיאר את חברת היהודים על היבטיה השונים כנציגת החברה הים תיכונית. פרופ' עזרא פליישר יישם אותה שיטה של בדיקת כל האוספים, זיהוי כל הקטעים שהם מושא מחקרו וסידורם במפעל שהקים לחקר השירה והפיוט בגניזה. בזכות אלפי הקטעים שסודרו ופוענחו במפעל הוא משמש בית היוצר לכל מחקר רציני בשירה, בפיוט ובתפילה בעת העתיקה ובימי הביניים. מורשתו התרבותית העשירה של עם ישראל בארץ ישראל בימי קדם, שנחשפה בחקר הפיוט, נתגלתה בתחומים רבים אחרים. פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הצליח לשחזר מעשרות קטעים את המסורות הייחודיות לכתיבת הכתובה בארץ ישראל. הוא מצא שהנישואין נקראו "שותפות", והמשך השותפות היה תלוי ברצון הצדדים לקיימה באהבה. תנאי מיוחד ייפה את כוחה של האישה, כמו את כוחו של האיש, לפתוח בהליכי גירושין אם האהבה הפכה בעיניה לשנאה. היהודים היו שותפים מלאים גם בסחר הבין לאומי. אחד מיסודות הכלכלה בעולם היה הסחר שבין ארצות הים התיכון להודו ולשאר ארצות המזרח הרחוק, שמהן יובאו פלפל, תבלינים, צמחי מרפא וסחורות יקרות אחרות. פרופ' גויטיין גילה בין שרידי הגניזה מאות מכתבים מן הסוחרים שנסעו הלוך וחזור להודו ועסקו בעסקי היבוא ויצוא הללו. אין בעולם שום אוסף דומה של תעודות מן הסחר באוקיינוס ההודי בימי הביניים. המכתבים האלה מעידים עדות ברורה לא רק על החברה היהודית במאות האחת עשרה והשתים עשרה במצרים וצפון אפריקה, ספרד, תימן והודו, אלא אף על ניהול הפעילות הכלכלית הבין יבשתית ההיא בכלל. פרופ' פרידמן השלים את האוסף, ובידו מתפרסמת הדרתו. שישה כרכים כבר יצאו לאור ועוד שניים כעת בדפוס. חקר הגניזה משנה את פני מדעי היהדות ומדעי האסלאם ואת חקר החברה והכלכלה בימי הביניים בכלל ובוודאי יוסיף לשנותם עוד שנים רבות. על הישגיו אלה זכה פרופ' עקיבא פרידמן בפרס מכון בן צבי בשנת 1982 ובשנת מעמד האישה היהודייה בימי הביניים פרופ' אברהם גרוסמן, האוניברסיטה העברית בירושלים התמורות שחלו במעמדה של האישה היהודייה בימי הביניים בארצות האסלאם ובאירופה הנוצרית הן מנושאי מחקריו של פרופ' אברהם גרוסמן. הוא הרים תרומה מקורית חשובה לחקר נושא זה ופרסם מאמרים רבים עליו, בעברית ובלועזית, ושני ספרים: )1( "חסידות ומורדות: נשים יהודיות באירופה בימי הביניים"; )2( "והוא ימשול בך? האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים". הספר הראשון עוסק במעמדה של האישה היהודייה במשפחה ובחברה בהשוואה מקיפה למציאות בחברה המוסלמית ובחברה הנוצרית בנות הזמן. הספר השני בודק את מקומה של האישה במשנתם של עשרים מחכמי ישראל הגדולים בימי הביניים, ובכללם חכמי הלכה, פילוסופים, מקובלים ומשוררים. הממצאים מבוססים בין השאר על מקורות ארכיוניים ועל כתבי יד. מחקריו של פרופ' גרוסמן על מעמד האישה הם תרומה מקורית חשובה לחקר נושא חשוב, שעד פועלו של פרופ' גרוסמן היה מוזנח במידה רבה. על הישגיו אלה זכה פרופ' גרוסמן בפרס ביאליק ובפרס ישראל. ספרייה כמקור היסטורי פרופ' איתן קולברג, האוניברסיטה העברית בירושלים אחד ממחקריו העיקריים של פרופ' קולברג עוסק בספרייתו של עלי בן מוסא אבן טאו וס ) (, מלומד שיעי שחי בעיראק בתקופת הפלישות המונגוליות. אבן טאווס היה לא רק סופר 20

22 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח פורה אשר חיבר כשישים ספרים אלא אף חובב ספרים מושבע, ובמשך עשרות בשנים הוא רכש ספרים ושקד על העתקתם של ספרים לספרייתו הפרטית. בדרך כלל ידוע רק מעט על ספריותיהם של מלומדים מוסלמים בימי הביניים; אבן טאווס הוא יוצא דופן, שכן על ספרייתו אפשר ללמוד פרטים רבים ביותר מ כתביו: הוא מרבה לצטט בהם מתוך חיבורים שעמדו לרשותו, אשר רובם ככולם השתייכו לספרייתו. על פי עדותו שלו, ספרייה זו הכילה חיבורים רבים בנושאים כגון יסודות הדת, נבואה וא מאמה, הלכה, היסטוריה, פרשנות הקוראן, תפילות, ג נ א לוגיה, רפואה, דקדוק, שירה, אלכימיה ואסטרולוגיה. ספריו של אבן טאווס וההתייחסויות הנרחבות והמדויקות לחיבורים שבספרייתו מאפשרים הצצה נדירה לעולמו האינטלקטואלי של מלומד משלהי תקופת הזוהר העבאסית, ושחזור ספרייתו מוסיף נדבך חשוב לידיעותינו על אודות הספרות הערבית של ימי הביניים ועל ערכה כמקור היסטורי. על הישגיו אלה, וכן על מחקריו בדוקטרינה ובהיסטוריה השיעית, זכה פרופ' קולברג בפרס רוטשילד למדעי הרוח ובפרס א.מ.ת למזרחנות. הפשיזם כ"ימין מהפכני" באירופה פרופ' זאב שטרנהל, האוניברסיטה העברית בירושלים מחקריו של פרופ' זאב שטרנהל בתחום המחשבה המדינית המודרנית סובבים סביב שני מוקדים עיקריים, והם בבחינת שני מעגלים: המעגל החיצוני, הרחב, עניינו חקר המסורת של האנטי נאורות מאז המאה השמונה עשרה ועד אמצע המאה העשרים, ואילו המעגל הפנימי מתמקד בחקר הימין הרדיקלי והפשיזם. בעבודתו של פרופ' שטרנהל ארבעה חידושים עיקריים: החידוש הראשון הוא טביעת המונח האנליטי "ימין מהפכני" לתיאור תופעה חדשה שצמחה בסוף המאה התשע עשרה על רקע המודרניזציה המהירה של יבשת אירופה; החידוש השני הוא הקביעה שהפשיזם הוא קודם כול תופעה תרבותית אירופית כוללת ורק אחרי כן תופעה פוליטית. זה היה סוד הצלחתו האמתי בכל רחבי אירופה. עבודתו של פרופ' שטרנהל הדגישה, בניגוד לתפיסה המקובלת, כי הפשיזם הוא אידאולוגיה מגובשת ואוטונומית לא פחות מהליברליזם ומהסוציאליזם. הפשיזם קדם למלחמת העולם הראשונה, ולכן אינו תוצר של מלחמה זו ואינו שייך באורח בלעדי לתקופה שבין שתי המלחמות; החידוש השלישי: אי אפשר להסביר את אירופה של המאה העשרים בלי להכיר בחשיבותה העצומה של מחשבת האנטי נאורות בעיצוב התפתחותה של התרבות האירופית מאז אמצע המאה השמונה עשרה; החידוש הרביעי הוא כי שורשיו האידאולוגיים של הפשיזם מצויים בצרפת, שהייתה החברה הליברלית המתקדמת ביותר באירופה, ולא באיטליה. על כן המרד בליברליזם ובדמוקרטיה הקדים לפרוץ בצרפת לפני פריצתו בארצות אחרות. על הישגיו אלה זכה פרופ' שטרנהל בשני תוארי כבוד מטעם ממשלת צרפת, Commandeur des Palmes Académiques ו"אביר מסדר מדעי הרוח והאמנויות", בפרס ישראל ובפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדעי המדינה. מחקר השוואתי של ציוויליזציות פרופ' ש"נ אייזנשטדט, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' שמואל נח אייזנשטדט היה הדמות המרכזית בשדה המחקר של הסוציולוגיה בישראל בחמישים השנים האחרונות. הוא נחשב בעולם לאחד מגדולי החוקרים ומאלה שהשפיעו רבות על המחקר הסוציולוגי וכן על תחומי דעת אחרים. מחקריו וכתיבתו הם בתחומים שונים של מדעי החברה והרוח ועוסקים בסוגיות כלל עולמיות של שינוי חברתי, דמוקרטיה, מודרניות ופונדמנטליזם. מתוך מחקר השוואתי והיסטורי של ציוויליזציות שונות הוא ניתח מוסדות, תהליכים ורעיונות, וחלק נכבד מעבודתו יוחד לציוויליזציה היהודית ולחברה הישראלית. בניגוד להנחה שהעולם יתאים את עצמו למודרניות המערבית, הוא הראה שחברות נעשות מודרניות מתוך שמירה על מסורת ייחודית, וכי אין מודרניות אחת בלבד אלא צורות רבות של מודרניות. 21

23 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 בגישתו של פרופ' אייזנשטדט למחקר הוא הדגיש את חשיבותן של פתיחות והפריה הדדית בין אסכולות תאורטיות שונות בתת תחומי המחקר בסוציולוגיה, ומחקריו עצמם הם מופת לגישה השוואתית מורכבת ועשירה, שמשלבת, משווה ומנגידה רעיונות, ועם זאת יוצרת סינתזה מקיפה. על הישגיו המרשימים זכה פרופ' אייזנשטדט במספר גדול של פרסים, ובהם פרס רוטשילד ופרס ישראל, פרס בלצן הבין לאומי ופרס הולברג בנורווגיה, הנחשב למקבילו של פרס נובל בתחום מדעי הרוח, החברה והמשפט. הפסיכולוגיה של המטא קוגניציה - לדעת שאני יודע פרופ' אשר קוריאט, אוניברסיטת חיפה פרופ' אשר קוריאט תרם לחקר הפסיכולוגיה של המטא קוגניציה - תהליכי העל שבהם אנחנו עוקבים אחרי התהליכים הקוגניטיביים של עצמנו, מנטרים את פעולתם ומכוונים אותם לפי מטרותינו. הוא הציע תאוריות ומחקר אמפירי בדבר שאלות שהעסיקו פילוסופים משחר הימים כמו השאלה איך אנחנו יודעים שאנחנו יודעים, או איך אנחנו יכולים להיות בטוחים בידע שלנו. במחקריו עסק בתפקידה של החוויה הסובייקטיבית כמתווכת בין תהליכים לא מודעים לתהליכים מודעים, וחקר את תפקידה והשפעתה על הוויסות האסטרטגי של תהליכים קוגניטיביים ושל התנהגות. לעבודותיו של פרופ' קוריאט השלכות חשובות בתחום החינוך והלמידה, קבלת החלטות, עדויות משפטיות, זיכרונות שווא ועוד. על הישגיו אלה זכה פרופ' קוריאט בפרס רוטשילד למדעי החברה, בפרס אוסוולד קולפה מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה ובפרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה. הכתיבה ההלכתית-מדינית של הרמב ם פרופ' יעקב בלידשטיין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב יעקב בלידשטיין מתחקה אחר הרכיב המדיני בכתיבתו ההלכתית של הרמב"ם ומדגיש בעניין זה את ספר השופטים שלו אשר עוסק באלה: מלכות, מלחמה, רעיון הייצוג וההסכמה, מגמות של הממשל, מקורות הסמכות המדינית, חלוקת הסמכויות והיחס לנכרים. אין הרמב"ם מספק משנה מדינית שהותאמה לקהילה שחיה בגולה אלא מצייר ציבוריות לאומית כמעט אידאלית אף כי ברור שהוא מודע מאוד להוויה הגלותית בת זמנו. מבחינה זאת הדמות המשיחית, המביאה גאולה מדינית, משתלבת במחשבה המיימונית ואיננה סרח עודף שלה. המרכזיות של הממד המדיני הוליכה את הרמב"ם לסכם את התורה שבעל פה וכן את התאוריה של תורה זו. מכאן הדיון בזקן ממרה, הדמות המסרבת להכיר הכרה מלאה בתורה זו, וכן בנביא היונק את סמכויותיו מספ רה אחרת. אותה רגישות הביאה את הרמב"ם להעריך את תהליכי החקיקה ולהתייחס לתהליכי השינוי עד כדי ביטול הלכות. למרות אופייה החברתי של הגות זו עומד היחיד במרכז, וכך האידאל המיימוני מתגשם דרך חיי האינטלקט של הפרט, שהחברה וההלכה מאפשרות אותם. אין בעבודתו של בלידשטיין ניסיון ליישב את הסתירות שבכתיבה המיימונית. העיצוב הספרותי, העריכה המדוקדקת, בחירת המגמה הכוללת והמקיפה אלה הם התכנים שבלידשטיין הכניס לחקר הרמב"ם. על לומד הרמב"ם להיות קשוב לדיוק שבכתיבה המיימונית, במשנה תורה ההלכתי לא פחות מאשר במורה הפילוסופי. מחקרו של בלידשטיין מכיר גם בממד ההיסטורי של החיבורים המיימוניים ומתחקה אחר יחסו של הרמב"ם לתנועה הקראית, שעמה התפלמס ועם זאת היה מוכן לאמץ כמה מעמדותיה. על הישגיו אלה זכה פרופ' בלידשטיין בפרס ירושלים במדעי היהדות ובפרס ישראל בחקר מחשבת ישראל. 22

24 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח המשפט בשירות החברה פרופ' אהרן ברק, פרופ' נילי כהן ועמיתיהם חקר המשפט בישראל נותן ביטוי למגמות סותרות: מצד אחד עליו לסייע בעיצוב המשפט במדינת ישראל ובקידומו, ולפיכך יש לפרסמו בעברית, ומצד אחר רבים מהמחקרים נושאים אופי כללי, וראוי לחשוף אותם בזירה העולמית. בין כך ובין כך, הן במישור המקומי הן במישור הבין לאומי רכשה האקדמיה המשפטית בישראל מעמד מרשים ביותר. חוקרי המשפט הישראלים, חברי האקדמיה הלאומית למדעים, תרמו לחקר המשפט בתחומים האלה: פרופ' אהרן ברק פרסם סדרה בת חמישה ספרים העוסקת בתורת הפרשנות בכל תחומי המשפט. כן פיתח את התחום החוקתי בספרו על עקרון המידתיות; פרופ' יצחק אנגלרד פיתח את תחום הנזיקין ופרסם מחקר העוסק בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המהדורה השלישית של מחקר זה פורסמה בשנת 2005; פרופ' דניאל פרידמן חקר ופיתח את התחום של דיני עשיית עושר ולא במשפט. פרופ' פרידמן ופרופ' נילי כהן פרסמו סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בדיני חוזים של מדינת ישראל. הספר האחרון בסדרה, המוקדש לתרופות בשל הפרת חוזה, יצא בשנת 2011; כל חוקרי המשפט החברים באקדמיה היו מעורבים במיזם הקודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל מטעם משרד המשפטים. חוקרים ישראלים רבים שותפים במיזמים המעצבים דינים בעולם, ובכך תרמו למעמדה הבין לאומי של ישראל. על הישגיהם המשפטיים זכו החוקרים לשפע של פרסים יוקרתיים, וקצרה יריעה זו מלהכילם. עיצוב תחום הכלכלה בישראל פרופ' דן פטינקין ותלמידיו בסוף שנות השלושים ובתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים התגבשה והתבססה הגישה המודרנית בחקר הכלכלה. זו כללה שני מרכיבים מרכזיים: )1( הפרדיגמה הנ או קלסית, שבמרכזה האידאל של העמדת התנהלותה של המערכת הכלכלית על דפוסי התנהגות רציונלית של הפרטים והיחידות המרכיבים אותה; )2( הכרה בקיומם של כשלי שוק - ובראשם הכשלים "הקיינסיאניים" - שבעטיים אפשר שהמערכת המקרו כלכלית תקרטע גם כשכל הפרטים המרכיבים אותה עושים כמיטב יכולתם. ראשי החוקרים שביססו את הגישה הזאת באותה עת פעלו רובם ככולם בבריטניה ובארצות הברית. השיח הכלכלי אקדמי שהיה קיים במדינת ישראל עם הקמתה ינק רובו ככולו מן המסורות הקונטיננטליות והיה זר בעיקרו לחשיבה הכלכלית שהלכה והתבססה בעולם דובר האנגלית. מצב זה התהפך באחת עם עלייתו ארצה משיקגו, בשנת 1949, של פרופ' דן פטינקין. נוסף על היותו של פרופ' פטינקין כלכלן מעולה וחוקר רב פעלים, הוא ניחן גם במנהיגות אינטלקטואלית ובכריזמה מדעית יוצאות דופן, ועד מהרה נתגבשה סביבו קבוצת תלמידים מעולים, רבים מהם "בוגרי" מלחמת העצמאות, שהרימו יחדיו את נס הכלכלה הנאו קלסית. 23

25 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פ רות המפגש בין מדע לטכנולוגיה כנאמר למעלה, למחקר המדעי הבסיסי ייעוד אחד והוא הרחבת מכלול הידע בעולם, והוא מודרך על ידי סקרנותו המדעית של החוקר. עם זאת מחקר בסיסי שכזה מניב בתדירות הולכת וגוברת גם פ רות מעשיים אשר מתבטאים בפיתוחים טכנולוגיים. המדע בישראל מתאפיין בחדשנות שבכללה חיפוש מתמיד אחר פריצות דרך, חידושים והמצאות, שבזכותם יצא לו שם בעולם בתאוריה ובמעשה. חברות ההזנק הישראליות זכו לתהילה )ראו הספר ) 3 Start-up Nation ותרמו רבות לכלכלת המדינה, וזאת בתחומים שונים - מדעי המחשב, טכנולוגיית התקשורת, אופטיקה, חקלאות, הנדסה רפואית, תרופות וכן פיתוח אמצעי לחימה. בישראל הריכוז הגבוה ביותר של חברות הזנק )3,850( ביחס למספר התושבים, וכן כמה חברות גדולות שמקנות לה מוניטין עולמי. להלן מספר קטן של דוגמאות להמחשה - שלוש בתחום טכנולוגיית המחשבים, שתיים בתחום החקלאות ושתיים בתחום ההתקנים הרפואיים. מעבדי מחשבים מתקדמים - אינטל ישראל חברת אינטל ישראל, הפועלת באתרים שונים - ירושלים, חיפה, קריית גת, פתח תקווה, יקום ויקנעם - החלה לפעול ב 1974 עם חמישה עובדים. כיום היא מהיצואניות הראשיות בתחום תעשיית האלקטרוניקה והאינפורמטיקה )1.2 ביליון דולר לשנה(. החברה הישראלית משמשת מרכז הפיתוח של אינטל העולמית, ולמעשה כל הפיתוחים ופריצות הדרך של החברה נעשו בארץ, כולל מעבדי המחשבים המשוכללים, ובהם מעבד הפנטיום, שהם לב לבה של החברה. הפיתוחים של אינטל נחשבים הישג טכנולוגי עצום, ובכך תורמים למקומה המכובד של ישראל בעולם הטכנולוגי החזיתי. החסן נייד - זיכרון פלאש שהופך לדיסק וירטואלי - חברת M-Systems כמעט כל אדם בחברה המודרנית מכיר את ה"דיסק און קי" stick( )memory - החסן נייד - אותו התקן נייד זעיר שבאמצעותו אפשר לאחסן נתוני מחשב. מעטים הם היודעים שזהו פרי המצאה ופיתוח ישראליים. באפריל 1999 יצאו שלושה ישראלים - אמיר בן, דב מורן ואורון אוגדן - כולם מחברת ההזנק M-Systems הישראלית, עם פטנט של התקן נייד לאחסון נתוני מחשב המבוסס על זיכרון פלאש. בספטמבר 1999 פרסם ישראלי אחר, שמעון שמואלי, פטנט נוסף, עם שכלול של אותו התקן, וכך פרץ לשוק ההחסן הנייד. לפני כמה שנים נמכרה חברת M-Systems לחברת סאן דיסק ב 1.55 מיליארד דולר. מציון תצא תורת הדפוס הדיגיטלי - חברת אינדיגו HP הדפוס הוא תעשייה עתיקת יומין, ובמשך מאות שנים הוא היה תהליך מכני של שכפול אותו מידע, דף אחר דף. בשנת 1977 הקים בני לנדא את חברת אינדיגו, שחזונה היה לאחד את יתרונות הדפוס עם יתרונות הטכנולוגיה המודרנית וליצור מכונת דפוס אופסט דיגיטלי. בכך הייתה אינדיגו לחלוצת הדפוס הדיגיטלי, והיא מפתחת ומספקת פתרונות דיגיטליים פורצי דרך בשביל שוק השילוט וההדפסה המסחרית. עם השנים התפתחה החברה התפתחות דרמטית, וכיום היא מובילה את עולם מערכות הדפוס הדיגיטליות, והמחזור השנתי שלה הוא יותר ממיליארד דולר. לפני תשע שנים נמכרה אינדיגו לחברת HP העולמית, אך עדיין נקראת אינדיגו HP ונחשבת חברה ישראלית. כל המחקר והפיתוח וחלק מהייצור הם בישראל בשלושה מפעלים לייצור דיו ומכונות דפוס המעסיקים אלפי אנשים. על פי כל התחזיות ישראל תחליף את שלוש החברות הגרמניות המובילות בתחום, וכך תיהפך למעצמה עולמית בדפוס הדיגיטלי. Dan Senor and Saul Singer, Start up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle (New York, 2009(. 3 24

26 פרק א: מ פ רות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח השקיה בטפטוף - המצאה ישראלית חובקת עולם טפטפת היא אביזר המשחרר מים בזרמים קטנים )"טפטוף"(, והיא הבסיס לשיטת ההשקיה המודרנית, שעיקרה הזרמת מים בצינורות פלסטיים ושחרורם בזרמים קטנים ליד הצמח. הזרם הקטן מושג באמצעות חיכוך של המים העוברים במסלול ארוך בטפטפת והפחתת מהירות הזרימה שלהם. יתרונותיו של השימוש בטפטפות )לעומת צינור בעל נקבים זעירים שהיה בשימוש לפני כן( הם סתימות מעטות יותר וחלוקת מים אחידה יותר. הטפטפת ושיטת ההשקיה המבוססת עליה הומצאו, יוצרו והופצו על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו, מסוף שנות החמישים ועד אמצע שנות השישים. את מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הם התקינו בשנת שכלולים שנמשכו עד 1965 הביאו לייצור טפטפות קו יעילות ביותר. בשנת 1966 הועברו הייצור והמשך הפיתוח וההפצה למפעל נטפים שבקיבוץ חצרים, שהורחב גם לקיבוצים נוספים. כיום לישראל חלק מרכזי בפיתוח הטפטפות ובייצורן, ומערכות ההשקיה בטפטוף מיוצרות על ידי חברות רבות בישראל ובעולם. ההמצאה חוללה מהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והביאה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים. עגבניות השרי - הדובדבן שבחקלאות הישראלית מדינת ישראל, למרות ממדיה הקטנים ומיקומה באזור חצי מדברי, היא בעלת חקלאות מפוארת, ולה תרומה רבה מאוד בנושא זה בקנה מידה עולמי. זאת הודות למחקר עתיר ידע שנעשה באוניברסיטאות, כגון פיתוח זני חיטה עתירי חלבון וזני תירס עמיד בפני חרקים. מקומה "על השולחן" בולט במיוחד בעגבניות השרי הפופולריות בעולם, שהזן הנפוץ ביותר שלהן פותח ברחובות על ידי פרופ' נחום קדר ופרופ' חיים רבינוביץ בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. העגבניות הקטנות דמויות הדובדבן טעימות במיוחד ומשמשות למאכל וגם לקישוט, ונתח השוק שהן תופסות גדל והולך. זרעי עגבניות השרי מהזנים שפותחו כאן בישראל הם מענפי היצוא החשובים של החקלאות הישראלית. תומכנים - התקנים למניעת התקפי לב - חברת מדינול בתחום ההתקנים הרפואיים devices( )medical ישראל היא מעצמה, והיא שנייה לארצות הברית במונחים אבסולוטיים. ניתן כאן שתי דוגמאות: הטיפול הפולשני בסתימת כלי דם לבביים החל כבר בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת בעזרת צנתרים. אולם רק בסוף שנות השמונים הוחל השימוש בתומכנים שהונחו באמצעות הצנתרים. קפיצת המדרגה בתחום זה נעשתה בחברת מדינול הישראלית, אשר בשנת 1992 השיקה את התומכן הגמיש שהיה הרבה יותר יעיל ובטוח מאלה שקדמו לו. מדינול, שהוקמה על ידי יהודית וקובי ריכטר בשיתוף עם גרגורי פנחסיק, פיתחה את סדרת התומכנים "ניר", והיא אחת החברות העיקריות הפועלות בתחום. החברה התחילה בשיווק התומכנים דרך חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקנית, אשר כיום משווקת מוצרים משלה, המבוססים גם הם על הפטנטים של מדינול, ולכן משלמים לה תמלוגים. פיתוח התומכנים הוא דוגמה נוספת לתרומה ישראלית מכרעת בזירה העולמית. הכמוסה )קפסולה( שמחליפה את בדיקות האנדוסקופיה החודרניות - חברת Given Imaging חברת גיוון אימג'ינג הוקמה על בסיס מחקר ופטנטים של ד"ר גבי עידן מרפא"ל. ד"ר עידן ניצל טכנולוגיות טילים שפיתח ברפא"ל במזערו אותן להכנת כמוסה ובה מצלמה זעירה הניתנת לבליעה 25

27 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 ומשמשת לבדיקה ויזואלית של מערכה העיכול. גיוון אימג'ינג הייתה החלוצה בתחום זה, והראשונה שפיתחה טכנולוגיה של דימות באמצעות כמוסה הנקראת PillCam ומשווקת בכל העולם. בתחילה שווקה הכמוסה רק לצורך בדיקות הוושט והמעי הדק, אולם מאז 2009 משווקת החברה גם קפסולה אחרת כאמצעי לאבחון אי סדירות במעי הגס. יצאו לחברה מוניטין והיא שיווקה עד עתה יותר ממיליון כמוסות. זוהי דוגמה נוספת לחלוציות של חברה ישראלית בתחום ההתקנים הרפואיים. 26

28 פרק ב

29 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית ראשי פרקים: מערך המדע של מדינת ישראל תיאור הנוף המדעי העולמי היום המערכת המדעית בישראל - נתונים כמותיים בהשוואה בין לאומית 28

30 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית פרק זה מציג סקירה מבנית וכמותית של הפעילות המדעית מזווית התשומות, כמו למשל אוכלוסייה, מו"פ במגזרים שונים, הוצאה לאומית למו"פ, ומזווית התפוקות - פרסומים ישראליים בהשוואה בין לאומית וסקירת תחומים ראשוניים ותתי תחומים. מערך המדע של מדינת ישראל ביצוע מו"פ: מקובל להבחין בין ארבעה מגזרים שבהם מתבצע המו"פ בישראל: המגזר האקדמי, המגזר העסקי, המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי שלא למטרות רווח. המגזר האקדמי המחקר המתבצע במגזר האקדמי הוא בעיקרו מחקר בסיסי המונע מסקרנות מדעית ובחלקו מחקר יישומי המתמקד בנושאים בעלי פוטנציאל מסחרי. אשר למחקר הבסיסי חשוב לזכור כי בשלהי המאה העשרים התמזגו המדע והטכנולוגיה לישות אחת בלתי נפרדת, והמיזוג ההיסטורי הזה חולל מהפכה מדעית טכנולוגית, שהיא אבי אבות תעשיות העילית והגלובליזציה. על כן ההבחנה החדה בין מחקר "בסיסי" למחקר "יישומי" מיטשטשת. לעתים קרובות מחקר בסיסי מביא לידי יישום מידי אף על פי שהמחקר נעשה מתוך סקרנות מדעית טהורה. אשר למחקר היישומי, ברוב האוניברסיטאות קיימות חברות יישום שתפקידן להביא את פ רות המחקר לידי יישום מסחרי במידת האפשר. כמעט כל פעילות המחקר במגזר זה מתבצעת במסגרת אוניברסיטאות המחקר )כולל מכון ויצמן למדע(. פעילות מחקר מסוימת מתבצעת בכמה מהמכללות האקדמיות. המגזר העסקי עיקר המו"פ בישראל )במונחים של הוצאה כספית על ביצוע מו"פ( מתבצע במגזר העסקי - בתעשייה, בשירותי המו"פ )ובהם מעבדות שירות אך בעיקר חברות הזנק שעדיין אינן משווקות את תוצרתן( ובשירותי התכנה. המו"פ במגזר העסקי, רובו ככולו, הוא פיתוח טכנולוגי של מוצרים ותהליכים. המגזר הממשלתי המגזר הממשלתי כולל, בהגדרה רחבה, משרדי ממשלה, מכוני מחקר ממשלתיים, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים, המוסד לביטוח לאומי ומוסדות ללא כוונת רווח שהממשלה מממנת את רוב הוצאותיהם, ובכלל אלה בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים הציבוריים שעיקר מימונם 4 מהממשלה. המחקר המתבצע במגזר הממשלתי הוא בעיקרו מחקר שימושי בתחומים שהם באחריותה הישירה של הממשלה )למשל: מים, אנרגייה, אוצרות טבע, בריאות, איכות סביבה, תשתיות תחבורה וכד'( ובתחומים עסקיים שבהם ליצרן הבודד לא משתלם לעסוק במו"פ, ולעומת זאת ברמת המשק הלאומי התשואה של המו"פ גבוהה )כגון חקלאות ובינוי(. כמה מהמלכ"רים הציבוריים הנכללים במגזר הממשלתי עוסקים במחקר במדעי הרוח )יד ושם, יד בן צבי ועוד(. 4 הדוח הנוכחי אינו דן במו"פ הביטחוני, שהוא חלק נכבד מהמו"פ הממשלתי. 29

31 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 מלכ"רים פרטיים רוב המלכ"רים הפרטיים העוסקים במחקר מתמקדים בתחום מדעי החברה והרוח. כמו כן מתקיים מחקר רפואי בחלק מבתי החולים הפרטיים המשתייכים למגזר זה. מימון המו"פ המחקר המתבצע במגזר האקדמי ממומן ברובו על ידי הממשלה: באמצעות ות"ת, כחלק מההקצבה הממשלתית למוסדות להשכלה גבוהה; באמצעות תקציבי מחקר של משרדי הממשלה; באמצעות קרנות מחקר שהממשלה משתתפת במימונן: הקרן הלאומית למדע, קרנות דו לאומיות ותכנית המו"פ של האיחוד האירופי. תפקיד חשוב במימון המחקר ותשתיות המחקר ממלאות תרומות פילנתרופיות, בעיקר מחו"ל. מקורות מימון אחרים למחקר האקדמי הם המגזר העסקי בארץ ובחו"ל, קרנות מחקר מחו"ל ומימון עצמי. המו"פ המתבצע במגזר העסקי ממומן ברובו הגדול על ידי החברות המבצעות אותו ועל ידי מקורות מימון עסקיים אחרים מהארץ ומחו"ל, כגון קרנות הון סיכון וחברות רב לאומיות. חלק קטן יחסית מהמו"פ העסקי ממומן על ידי מקורות ממשלתיים, בעיקר המדען הראשי של משרד התמ"ת, וכן על ידי קרנות דו לאומיות למחקר תעשייתי ותכנית המחקר של האיחוד האירופי. המחקר המתבצע במגזר הממשלתי ממומן ברובו הגדול על ידי הממשלה, ובמידה מעטה - מהזמנות מחקרים על ידי המגזר העסקי וקרנות מחקר מחו"ל. הממד הכספי של ביצוע המו"פ במגזרים השונים מוצג בלוח דלהלן. נתונים מפורטים יותר מוצגים בהמשך הפרק הנוכחי. 30

32 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית 5 לוח ב 1 : הוצאה לאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מממן ומגזר מבצע, 2008 מגזר מבצע סך הכול עסקי ממשלתי השכלה גבוהה מלכ"רים פרטיים מיליוני ש"ח מגזר מממן 1,035 4,646 1,313 27,493 34,487 סך הכול ,267 17,915 עסקי 278 2,174 1,230 1,132 4,814 ממשלתי - סך הכול 52 1, ,098 מזה: באמצעות 6 ות"ת השכלה גבוהה מלכ"רים פרטיים ,094 10,530 מממנים מחו"ל אחוזים לפי מגזר מבצע סך הכול עסקי ממשלתי - סך הכול מזה: באמצעות ות"ת אחוזים לפי מגזר מבצע השכלה גבוהה מלכ"רים פרטיים מממנים מחו"ל אחוזים לפי מגזר מממן סך הכול עסקי ממשלתי - סך הכול מזה: באמצעות ות"ת השכלה גבוהה מלכ"רים פרטיים מממנים מחו"ל 5 המקור: הלמ"ס. 6 הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג. 31

33 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 שירותים למו"פ: מערך המו"פ מסתייע במגוון של שירותים החיוניים לפעילותו התקינה: ספריות מדעיות, מרכזי מידע, מעבדות בדיקה, חברות להעברת ידע, משרדי פטנטים, יחידות ממשלתיות כגון מנהלי מחקר, רשם הפטנטים, מכון התקנים, המ נהלת הישראלית למו"פ האירופי )ISERD( ועוד. לסיכום אפשר לומר כי מערך המדע של ישראל כולל את כל המרכיבים המוסדיים הנדרשים לפעילות מדעית נרחבת, מגוונת ופורייה, והמאפיינים את מערכי המדע של המדינות המפותחות. עם זאת למערך המדע הישראלי גם מאפיינים הייחודיים לו, כפי שיובהר בהמשך הפרק. תיאור הנוף המדעי העולמי היום היקף המדע גדל בעולם כולו. מאז תחילת המאה העשרים ואחת ההוצאה העולמית על מו"פ כמעט הוכפלה, כמות הפרסומים גדלה בשליש, ומספר המדענים מוסיף לעלות )ראו לוח ב 2 (. צפון אמריקה, יפן, אירופה ואוסטרליה - בכולן הייתה צמיחה: כל אחת מהן הגדילה את ההוצאה בכשליש בין השנים 2002 ו באותה תקופה "מדינות מתפתחות", לרבות הכלכלות המתהוות של סין, הודו וברזיל, הכפילו ויותר מכך את ההוצאה על מו"פ, ובכך הגדילו את תרומתן להוצאה העולמית למו"פ ב 7% - מ 17% ל 24%. 7 לוח ב 2 : מדע גלובלי במספרים 8 תמ"ג במיליארדי דולרים 9 הוצאות מו"פ במיליארדי דולרים % הוצאות מו"פ מתמ"ג מספר החוקרים )מיליונים( 10 מספר המאמרים בכתבי עת מוערכים )אלפים( )2010( 1,200 )2000( 780 )2007( 5.7 )1995( 4.0 ~1.9% ~1.7% )2007( 1,100 )1996( 525 )2009( 58,920 )1999( 31,270 נוף המדע העולמי השתנה אף הוא עם התרחבות רשתות העבודה הכלל עולמיות. ברשתות אלה משתפים פעולה מדעני מדינה אחת בינם לבין עצמם ובינם לבין עמיתיהם ממדינות אחרות, וזאת במסגרות מסודרות לאומיות או רב לאומיות )כפי שהדבר נעשה במיזם הגנום האנושי(. חלק מרשתות העבודה מבוססות על שיתופי פעולה בארגונים בין לאומיים )כגון - CERN הארגון האירופי למחקר גרעיני(; אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אחרים זוכים למימון בין לאומי מטעם חברות רב לאומיות וקרנות מימון גדולות )כגון גייטס(, או מטעם ארגונים רב לאומיים כגון האיחוד האירופי. רשתות עבודה כלל עולמיות אלה משפיעות יותר ויותר על התנהלות המדע ברחבי העולם. מגמות והתפתחויות במדע העולמי רקע היסטורי: לאורך ההיסטוריה היו מערכות התמיכה הכלכלית במדענים ובעבודתם גורמים חשובים באופיו של מחקר מדעי ובקצב התקדמותו. מימי הביניים ועד לתקופת ההשכלה חיפשו חוקרים צורות שונות של פ טרונ ות או מימנו את עבודתם בעצמם. במאה השמונה עשרה והתשע 7 הנתונים הקיימים ברמה הגלובלית הם אומדנים שחושבו בדרך של צירוף נתונים ממקורות השונים זה מזה ברמת מהימנותם. חלק מהנתונים אינם זמינים ברצף, והנתונים הכספיים, המומרים לדולרים, לא תמיד מנוכים מהשפעת השינויים ברמת המחירים. עם זאת כאשר בוחנים את השינויים המצטברים בתקופות זמן ארוכות אפשר לזהות את המגמות השולטות. 8 מקור הנתונים על התמ"ג:.IMF database 9 מקור הנתונים על הוצאות למו"פ ומספר חוקרים: U.S..Science and Engineering Indicators, מקור הנתונים על מספר הפרסומים:.Thomson Scientific,National Science Indicators עיבוד הנתונים: מוסד נאמן. 32

34 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית עשרה החלו תחומי דעת רבים להתמקצע, וגם מימון ממשלתי בדמות "פרסים" או קתדרות באוניברסיטאות המחקר קידם את המחקר המדעי. מן המאה העשרים מעצב את מימון המחקר המדעי מגוון רחב של מקורות, כולל ארגונים ממשלתיים, מימון ביטחוני צבאי וחסויות עסקיות ופילנתרופיות. השינוי הגדול חל במלחמת העולם השנייה כאשר המדע נרתם למאמץ המלחמתי. הצלחתם המדהימה של המדענים בפ תחם בזמן קצר יחסית אמצעי לחימה והגנה - ובהם הרדאר, הגומי הסינתטי, וכן "פצצת האטום", שתרמו תרומה מכרעת לניצחון בעלות הברית - שכנעה את מקבלי ההחלטות שמדע הוא "כוח" ושיש לטפחו למען ביטחון המדינה וצרכיה, ומאז ועד היום הזה תמיכת המדינה במחקר המדעי הולכת וגוברת בכל העולם. למן המחצית השנייה של המאה העשרים ועד היום התבהר יותר ויותר שהתמיכה במחקר המדעי הבסיסי נושאת פ רות כלכליים אדירים. למעשה את הגידול המתמיד בתמ"ג של הארצות המפותחות אפשר לייחס בעיקר לחדשנות מדעית טכנולוגית שמקורה במחקר המדעי הבסיסי. תפוקה מדעית עולמית ארצות הברית מובילה את העולם במחקר: 20% מן המאמרים המדעיים מקורם בארצות הברית, היא שולטת בטבלאות האוניברסיטאות המובילות בעולם ומשקיעה כמעט 400 מיליארד דולר לשנה במו"פ ציבורי ופרטי. גם הממלכה המאוחדת, יפן, גרמניה וצרפת אוחזות כל אחת בעמדה חזקה בטבלאות הדירוג העולמיות: הן מפיקות מאמרים באיכות גבוהה ומושכות אליהן מדענים - לאוניברסיטאות שלהן ולמכוני המחקר שלהן, שהם הטובים בעולם. חמש מדינות אלה לבדן אחראיות ל 59% מכלל ההוצאה על המדע בעולם כולו. עם זאת מדינות אלה אינן שולטות במדע העולמי כולו. בין השנים 1996 ו 2008 קטן חלקה של ארצות הברית במספר המאמרים ב 14%, חלקה של יפן קטן ב 22% ושל רוסיה - ב 37%. אנגליה, גרמניה וצרפת נסוגו אף הן במונחים יחסיים. איור ב 1 מראה כיצד מספר המאמרים צמח, וכיצד החלוקה ברחבי העולם רבתה, וכיצד השתנתה בשנים האחרונות, משנת 1999 ועד שנת עם הצטרפות מדינות ענקיות כמו סין והודו ואחרות לפעילות המדעית ירד כמובן חלקן היחסי של המדינות המנהיגות את התפוקה המדעית בסך הפרסומים העולמי )אם כי במספר מוחלט של פרסומים הן המשיכו לגדול(. סין הגדילה את מספר הפרסומים שלה עד כדי כך שהיא כעת השנייה בתפוקת המאמרים בעולם. הודו טיפסה מהמקום ה 13 בשנת 1996 למקום ה 10 בשנים עוד עלו בדירוג דרום קו ראה, ברזיל, תורכיה, מדינות בדרום מזרח אסיה, כמו סינגפור, תאילנד ומלזיה, ומדינות אירופיות כמו אוסטריה, יוון ופורטוגל. כל אלה שיפרו את מעמדן בטבלאות הדירוג של המדע העולמי. איור ב 1 : פרסומים במדע וטכנולוגיה לפי אזור/מדינה:

35 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 באיור הבא מוצגת עצמת האיכות המדעית של מדינה, הנמדדת לפי מספר הציטוטים למאמרים שפורסמו על ידי מדעניה, מול העצמה הכלכלית, הנמדדת לפי התמ"ג לנפש. לפי הניתוח הזה, שנעשה בשנת 2004, העצמה המדעית של מדינת ישראל גבוהה מאוד יחסית למשאביה הכלכליים )באיור הדבר מתבטא בהפרש הגובה שבין מיקומה של ישראל בו לבין הגרף המקשר בין שתי העצמות(, ורק שווייץ ושוודיה משתוות אליה. מאז 2004 הואט קצב התקדמותה של ישראל מבחינת התפוקה המדעית ואיכותה ביחס למדינות המפותחות האחרות. עניין זה נדון בהרחבה בהמשך פרק זה. איור ב 2 : עצמת האיכות המדעית ביחס לעצמה הכלכלית של תמ"ג לנפש Figure 2: Comparing economic and scientific wealth.national science citation intensity, measured as the ratio of the citations to all papers to the national GDP, shown as a function of the national wealth intensity, or GDP per person, for the 31 nations in the comparator group. GDP and wealthintensity are given in thousands of US dollars at 1995 purchasing power parity. Sources: Thomson ISI, OECD and the World Bank המקור: , 2004.David A. King, The Scientific Impact of Nations, Nature 430: 34

36 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית המערכת המדעית בישראל - נתונים כמותיים בהשוואה בין לאומית מדינת ישראל נמנית כיום עם קבוצת המדינות המפותחות, ובשנת 2010 התקבלה כחברה מלאה בארגון - OECD "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח" - המאגד כיום 34 מדינות בעלות כלכלת שוק מפותחת ומשטר דמוקרטי. ה OECD פיתח תקנים אחידים לאיסוף נתונים סטטיסטיים בכל המדינות החברות בו, ותקנים אלה אומצו גם במדינות רבות שמחוץ לארגון, ובכך מתאפשרות השוואות בין לאומיות בתחומים רבים לרבות מדע וטכנולוגיה. חלק מן ההשוואות הבין לאומיות, הנוגעות להישגים בתחומי הכלכלה, ההשכלה והמדע והמוצגות בפרק זה, התבססו על נתוני ה OECD. היות שהמדינות המפותחות חברות ברובן הגדול ב OECD, דירוג ישראל בקרב 34 המדינות החברות ב OECD, לפי נתונים אלה, הוא הדירוג שלה בקירוב בקרב כל המדינות בעולם. נתוני רקע: אוכלוסייה, פריון, תוחלת חיים, תמ"ג אוכלוסיית ישראל מנתה בשנת 2010 כ 7.7 מיליון תושבים. אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית לשאר המדינות החברות ב OECD. בשנת 2010 היה שיעור בני ה 14-0 בישראל )28%( הגבוה ביותר במדינות ה OECD, ושיעור בני ה 65 + בישראל היה נמוך מכל מדינות ה OECD למעט תורכיה. מגמת הזדקנות האוכלוסייה, המאפיינת בעיקר את המדינות המפותחות, לא פסחה על ישראל, אך יש לציין כי בישראל הן שיעור המבוגרים ביותר והן שיעור הצעירים ביותר נותרו ללא שינוי ניכר במשך העשור האחרון. מדד הפריון הכולל )מספר הלידות הממוצע לאישה בין הגילים 15 ו 49 ( עומד על 3. מדד זה לא השתנה מאז תחילת שנות התשעים, והוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה OECD. תוחלת החיים בישראל )80 שנה לגברים ו 83 לנשים( היא מהגבוהות בעולם. ישראל חולקת את המקום הראשון בתוחלת החיים של הגברים עם אוסטרליה, יפן ושווייץ, ואת המקום השביעי בעולם בתוחלת החיים של הנשים עם עוד עשר מדינות. התמ"ג לנפש בישראל בשנת 2010 הסתכם ב אלף ש"ח )28.5 אלף דולר(. ברוב המדינות החברות ב OECD התמ"ג לנפש גבוה יותר. לעומת זאת שיעור הגידול של התמ"ג לנפש בישראל בשנים האחרונות )11.3% בין 2006 ל 2010 ( היה מהגבוהים ביותר ב OECD, ואם מגמה זו תימשך, אפשר שישראל תהיה בעתיד במקום גבוה יותר בדירוג לפי מדד זה. מהנתונים לעיל אפשר להסיק כי בישראל קיים בסיס דמוגרפי וכלכלי איתן שיש בו כדי לאפשר צמיחה בת קיימה תוך צמצום הפער שבינה לבין הכלכלות המפותחות בעולם בעתיד הנראה לעין. מימוש היעד האמור מחייב שינויים מבניים והיפוך מגמות אשר המשך בכיוונן הנוכחי עלול לשחוק את מעמדה של ישראל בקרב המדינות המפותחות. עניין זה יובהר בפירוט בהמשך הדוח. השכלה תיכונית השיעור השנתי 11 בישראל של מסיימי תיכון במסגרות לימודים שיעדן תעודת בגרות היה ב %. זהו שיעור גבוה במידה ניכרת מהממוצע של ה OECD )82%( ועלה על זה של רוב מדינות ה OECD שהציגו נתונים בנושא זה )לרבות קנדה, דנמרק, שוודיה, ארצות הברית ועוד(. בשנת 2009 ניגשו לבחינות בגרות 83,000 מבין 100,000 מסיימי יב באותה שנה: מהם 65,000 בחינוך העברי )82% ממסיימי יב( ו 18,000 בחינוך הערבי )90% ממסיימי יב(. מהנבחנים היהודים זכו 69% לתעודת בגרות, ומהנבחנים הערבים - 50%. 11 מחושב כסכום השיעורים של המסיימים )בשנת 2009( מכל שנתון גיל באוכלוסייה, באותו גיל. 35

37 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 בחינוך העברי כ 23% מהנבחנים בחרו להיבחן בשני מקצועות מדעיים מוגברים )4 או יותר יחידות לימוד(, ו 98.4% מאלה זכו לתעודת בגרות. בחינוך הערבי כ 22% בחרו בשני מקצועות מדעיים מוגברים, ו 92% מאלה זכו לתעודת בגרות. בחינוך העברי כ 40% בחרו להיבחן לפחות במקצוע מדעי אחד מוגבר, ומאלה זכו לתעודת בגרות 95%. בחינוך הערבי כ 30% בחרו להיבחן לפחות במקצוע מדעי אחד מוגבר, ומאלה זכו לתעודת בגרות 89%. במתמטיקה נבחנו בשנת תש"ע 75% מכלל הנבחנים. מהם 16% נבחנו ב 5 יחידות לימוד. שיעור המצטיינים הכללי במתמטיקה היה 39%, ושיעור המצטיינים מבין הנבחנים ב 5 יחידות היה 55.3%. שיעור המצטיינים מכלל הנבחנים במתמטיקה במגזר היהודי היה 41.4% ובמגזר הערבי 30.5%, ואילו בקרב הנבחנים ב 5 יחידות הנתונים הם 55% במגזר היהודי ו 57% במגזר הערבי. שיעור ההוצאה הלאומית לחינוך היסודי והתיכון מהתמ"ג היה בשנת 4.2%, 2008 שביעי בשיעורו ב OECD. שנתיים קודם לכן, ב 2006, היה שיעור ההוצאה של ישראל - 4.4% השני בגובהו ב OECD. לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג, הגבוהה יחסית לרוב מדינות ה OECD, ההוצאה הממוצעת לתלמיד נמוכה יחסית. תוצאה זו היא תולדה של שני גורמים: 1( התמ"ג הנמוך יחסית של מדינת ישראל; 2( גודלה של שכבת הלומדים יחסית לרוב מדינות ה OECD. השוואת ההוצאה לתלמיד נערכה במונחים של שוויון כוח קנייה. 12 מכאן שבישראל השקעת המשאבים ה ראליים בחינוך בממוצע לתלמיד פחותה מזו שברוב המדינות החברות ב OECD. ההישגים של בני 15 במערכת החינוך בישראל במבחני 2009, PISA המוצגים להלן, הם מן הנמוכים ביותר בקרב חברות ה OECD : בתחום המתמטיקה הציון הממוצע של הנבחנים הישראלים, 447 נקודות, מעמיד את ישראל במקום ה 31 מבין 34 המדינות החברות ב OECD, ובמקום ה 42 מבין 64 המדינות שהשתתפו במבחנים. להשוואה - במקום הראשון עומדת דרום קו ראה עם 546 נקודות. רק 1.7% מבין הנבחנים הישראלים הגיעו לרמת הציונים העליונה - יותר מ 669 נקודות. נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום ה 30 ב.OECD 6.1% מהישראלים הגיעו לרמת הציונים השנייה בגובהה - בין 607 ל 669 נקודות - ואלה מעמידים את ישראל במקום ה 32 ב OECD. בתחום המדעים הציון הממוצע של הנבחנים הישראלים, 455 נקודות, מעמיד את ישראל במקום ה 31 מבין 34 המדינות החברות ב OECD, ובמקום ה 42 מבין 64 המדינות שהשתתפו במבחנים. להשוואה - במקום הראשון עומדת פינלנד עם 554 נקודות. רק 0.5% מבין הנבחנים הישראלים הגיעו לרמת הציונים העליונה - יותר מ 708 נקודות. נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום ה 25 ב OECD. 3.5% מהישראלים הגיעו לרמת הציונים השנייה בגובהה - בין 633 ל 708 נקודות - נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום ה 30 ב OECD..PPP - Purchasing Power Parity 12 36

38 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית השכלה על תיכונית וגבוהה לפי נתוני ה OECD לשנת 2009, שיעור בעלי תעודה על תיכונית מוכרת או אקדמית בקרב בני בישראל הוא 45%. זהו השיעור השני בגובהו בקרב מדינות ה OECD )אחרי קנדה(. עיון בפירוט השיעורים הללו לפי קבוצות גיל בישראל בהשוואה למדינות האחרות ב OECD חושף התפתחות מדאיגה: בקבוצת הגיל ישראל מובילה בשיעור של 45%, ואחריה, בהפרש ניכר, ארצות הברית וקנדה )41%(. בקבוצת הגיל ישראל חולקת את המקום הראשון, בשיעור של 45%, עם קנדה וארצות הברית. בקבוצת הגיל ישראל במקום השלישי, בשיעור של 47% אחרי קנדה )56%( ויפן )49%(. בקבוצת הגיל ישראל במקום האחד עשר, בשיעור של 43%, ובמקום הראשון דרום קו ראה )63%]![( תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים את שיעורם של בעלי תואר אקדמי באותן קבוצות גיל. בגילאי שיעור האקדמאים באוכלוסייה היה 29%, שהוא הרביעי בגובהו ב OECD, אחרי נורווגיה )34%(, ארצות הברית )31%( והולנד )30%(. הנתונים לפי קבוצות גיל הם כדלהלן: בקבוצת הגיל ישראל )29%( שנייה, אחרי ארצות הברית )32%(. בקבוצת הגיל ישראל )29%( שנייה, אחרי נורווגיה )30%(. בקבוצת הגיל ישראל )31%( במקום החמישי - אחרי נורווגיה )38%(, איסלנד )33%(, דרום קו ראה )33%( וארצות הברית )33%(. בקבוצת הגיל ישראל )30%( במקום החמישה עשר, ובמקום הראשון נורווגיה )]![45%( השיעור השנתי 13 של הנרשמים למוסדות ההשכלה הגבוהה )אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות( בשנת 2009 היה % שיעור נמוך מזה שברוב המדינות האחרות. זאת על אף השיעור הגבוה יחסית של מסיימי תיכון בישראל. ייתכן כי יש לייחס זאת לתנאי הקבלה ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל המחמירים מאלה שבחלק גדול ממדינות ה OECD האחרות. השיעור השנתי של בוגרי המערכת האקדמית 15 בישראל ב 2009 )37%( נמוך מזה שברוב מדינות ה OECD אך קרוב לזה שבקנדה )37%(, ארצות הברית )38%( ושוודיה )36%(, ועולה על זה של שווייץ )31%( וגרמניה )29%(. שיעורי הבוגרים הגבוהים ביותר דווחו על ידי סלובקיה )61%( והונגריה )51%(. ככל הנראה קיימת שונות גדולה בין המדינות באשר לרמת הדרישות לקבלת תואר אקדמי, ומיקומה של ישראל בקרב המדינות המפותחות יותר מכובד בהחלט. השיעור השנתי של מקבלי תואר שני בישראל ב 2009 )14.3%( ממקם את ישראל במקום ה 12 ב OECD, מעט מעל הממוצע של ה OECD. בהתפלגות זו המדינות המפותחות יותר מציגות בדרך כלל שיעורים גבוהים יותר של בוגרי תואר שני, אך השיעורים הגבוהים ביותר דווחו על ידי פולין )34%( וסלובקיה )22%(. 13 מחושב כסכום השיעורים של הנרשמים )בשנת 2009( מכל שנתון גיל באוכלוסייה באותו גיל. 14 שיעור המתקבלים למוסדות ההשכלה הגבוהה בשנת 2009 גבוה במידה ניכרת משיעור הזכאים לתעודת בגרות ישראלית ב אמנם מדובר בשתי קבוצות גיל שונות, אך סביר להניח שהתוצאה דלעיל נובעת בעיקר מריבוי המוסדות והמסלולים שבהם אפשר להתקבל ללימודים לקראת תואר אקדמי ללא תעודת בגרות. 15 מקבלי תואר אקדמי בפעם הראשונה מאוניברסיטה או ממכללה אקדמית - על פי רוב תואר ראשון. 37

39 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 השיעור השנתי של מקבלי תואר שלישי בישראל ב 2009 )1.3%( ממקם את ישראל במקום ה 14 ב OECD, מעט מתחת לממוצע ה OECD. ניתוח הנתונים דלעיל מראה שבעשורים האחרונים הספיקה תוספת הנטו של בעלי תארים על תיכוניים ואקדמיים כדי לשמר את שיעורן של קבוצות אלה באוכלוסיית ישראל. הדבר התאפשר במידה רבה הודות לשיעורה הגבוה של אוכלוסייה משכילה בקרב העולים שהגיעו לישראל בתקופה האמורה )במיוחד גל העלייה הגדול האחרון ממדינות חבר העמים(. בעתיד הנראה לעין לא נראה סיכוי לגל עלייה דומה, והמקור העיקרי לתחלופה ולגידול של אוכלוסיית האקדמאים יהיה בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה. מדאיג במיוחד הפיגור של ישראל בקצב הגידול של האוכלוסייה המשכילה בכל רמות ההשכלה לעומת המדינות החברות ב OECD. פיגור זה בא לידי ביטוי בשיעור הנמוך יחסית של משכילים בקרב קבוצת הגיל הצעירה בישראל. שיעור הבוגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה צריך לגדול במידה רבה כדי לאפשר תחלופה של אלה שיוצאים ממעגל העבודה )שיעורם באוכלוסייה גדול בשל מבנה הגילים המבוגר של כוח האדם האקדמי(, הגדלה של שיעור האקדמאים בכוח העבודה ותיקון מבנה הגילים של אוכלוסיית האקדמאים. לפי שעה ישראל עדיין נהנית מהיצע גבוה יחסית של אוכלוסייה משכילה ומיומנת, אך יתרון זה צפוי להישחק ולהיעלם אלא אם יינקטו בדחיפות צעדים להיפוך המגמות הנוכחיות. 16 השכלה ותעסוקה מהנתונים המוצגים בלוח ב 3 אפשר ללמוד על היתרון הבולט שרכישת השכלה מקנה בשוק העבודה: 17 שיעור המועסקים בסך האוכלוסייה בגיל 15+ בישראל בשנת 2011 היה 51%. מאלה שהשכלתם מסתכמת בתואר אקדמי ראשון, שיעור המועסקים היה 71.5%. מאלה שהשכלתם מסתכמת בתואר שני, שיעור המועסקים היה 69.8%. אצל בעלי תואר שלישי, שיעור המועסקים היה 69.4%. שיעור המועסקים בקבוצות השונות מושפע במידה רבה מהרכב הגילים ומההרכב העדתי השונה של קבוצות ההשכלה השונות. קבוצת האקדמאים מורכבת ברובה מאנשים שסיימו את חוק לימודיהם ואת שירות החובה בצבא; החרדים והערבים, ששיעור השתתפותם בתעסוקה קטן יחסית, משקלם בקבוצה זו נמוך במידה ניכרת ממשקלם באוכלוסייה הכללית. העובדה ששיעור המועסקים בקרב בעלי התארים המתקדמים אינו עולה על זה של בעלי התואר הראשון נובעת ככל הנראה מכך שאוכלוסיית בעלי התארים המתקדמים מבוגרת יותר, ובה שיעור 18 גדול יותר של אנשים שפרשו לגימלאות. בסקר מיוחד שנעשה על קריירות של בעלי תואר שלישי נמצא ששיעור המועסקים בקרב בעלי תואר שלישי עד גיל 70 מגיע ל 87.8%. אף על פי שבסקר אין נתונים על בעלי התואר השלישי בני 70 ומעלה, סביר להניח שהכללתם בנתונים של השנתון הסטטיסטי היא הסיבה העיקרית להיותו של שיעור המועסקים לפי השנתון הסטטיסטי נמוך מזה שנמצא בסקר. 16 הנתונים בסעיף זה חושבו על בסיס נתוני הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לישראל למועסקים נחשבים אלה שבשבוע שבו נפקדו היו מועסקים לפחות שעה אחת, למעט אנשי צבא. 18 ראו ממצאים מהסקר בהמשך הפרק הנוכחי בעמ'

40 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית 19 לוח ב 3 : בני 15 ומעלה לפי מצב התעסוקה, לפי התעודה הגבוהה ביותר שקיבלו ולפי מין, 2011 סך הכול אלפים מועסקים אחוז מועסקים באוכלוסייה ,834 כל האוכלוסייה 5, ,534 2,726 - גברים ,300 2,859 - נשים תואר אקדמי ראשון סך הכול גברים נשים תואר אקדמי שני סך הכול גברים נשים תואר אקדמי שלישי סך הכול גברים נשים סגל אקדמי באוניברסיטאות מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, במונחים של משרות שלמות, קטן בין תש"ס לתש"ע ב 7.6%, ומספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הזוטר קטן במשך אותה תקופה ב 15%. באותו פרק זמן גדל מספר הסטודנטים הכללי באוניברסיטאות ב 9.6%, מספר הסטודנטים לתואר שני גדל ב 21.3%, ומספר תלמידי התואר השלישי גדל ב 59.2%. השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות במספרי הסטודנטים באוניברסיטאות מצד אחד ובמספרם של חברי הסגל הבכיר מהצד האחר הביאו לעלייה ניכרת במספר הסטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר. יחס זה עלה מכ 19 סטודנטים לאיש סגל בראשית שנות התשעים ל 26 סטודנטים בתשס"ה, ובשנים שלאחר מכן התייצב היחס בכ 26 סטודנטים לאיש סגל בכיר. יש לציין כי הממוצע ב OECD הוא 16 סטודנטים לאיש סגל בכיר. התכנית הרב שנתית של ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"א-תשע"ו הציבה יעד לשיפור יחס זה באוניברסיטאות עד ליחס של כ 21 סטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר בממוצע. העלייה התלולה ביחס שבין מספר הסטודנטים למספר חברי הסגל האקדמי חלה בכל תחומי הלימודים באוניברסיטאות. בכמה מתחומי מדעי הטבע, שבהם נדרשת במידה רבה למידה בקבוצות קטנות, היחס האמור נמוך יותר, והפער בין ישראל לבין המדינות המפותחות האחרות קטן יותר: במדעים הפיזיקליים - 10 תלמידים למורה, בחקלאות - 19, ובמתמטיקה ומדעי המחשב לשם השוואה, בבריטניה היחס האמור בפיזיקה הוא 11, בכימיה - 16, בחקלאות - 16, ובמתמטיקה ומדעי המחשב המקור: הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לישראל

41 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג לוח ב 4 : יחס סטודנטים לסגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות סך הכול מדעי הרוח מדעי החברה ומנע"ס משפטים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב המדעים הפיזיקליים המדעים הביולוגיים חקלאות הנדסה ואדריכלות תשנ"ב תשס"ה תשס"ז תשס"ח תשס"ט תש"ע תשע"א הגיל הממוצע של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עולה בהתמדה. בשנת תשס"ט כ 60% מחברי הסגל הבכיר )פרופסורים ומרצים( היו בגיל 50 ומעלה. בתחום מדעי הרוח כ 70% היו בני יותר מ 50, ובתחום מדעי הרפואה - 65%. במידה רבה זוהי תוצאה של הצמצום המתמשך בקליטת סגל צעיר. חלק נכבד מן המחקר הבסיסי באוניברסיטאות מבוצע על ידי תלמידים לתואר שלישי )דוקטורנטים( בהנחיית מדריכים מהסגל האקדמי הבכיר. בשנת תש"ן למדו באוניברסיטאות כ 3,900 דוקטורנטים, ומספרם עלה עד לכ 10,200 בשנת תשס"ח - גידול של כ 160%. באותה תקופה גדל מספר אנשי הסגל האקדמי הבכיר בכ 5%, וההוצאה למחקר אקדמי, במחירים ראליים, לא גדלה כלל. המסקנה מהנתונים דלעיל היא שהתקציב הממוצע הז מין למימון המחקר של הדוקטורנט הצטמצם מאוד, ובה במידה הצטמצם הזמן הממוצע שחבר סגל בכיר יכול להקדיש לכל אחד מהדוקטורנטים שבהנחייתו. 20 הערות ללוח: 1. נתוני הסגל האקדמי לשנים תשס"ט-תשע"א עדיין בבירור עם אחד המוסדות בשל בעיה שהתגלתה בנתונים שנשלחו לות"ת. 2. נתוני הסטודנטים כוללים סטודנטים לתואר ראשון ושני בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, ללא מכון ויצמן למדע. 3. המקור: נתוני הלמ"ס ומ נהל ות"ת. 40

42 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית מחקר ופיתוח על פי אומדנים ראשונים של הלמ"ס, ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב 38.2 מיליארד ש"ח, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.4%. בשנת 2011 עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, במחירים קבועים, ב 4.4%, לאחר עלייה של 1.2% בשנת 2010 וירידה של 2.9% בשנת האיור הבא מציג את ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל בשנים במחירי 2005 וכן את השינוי בכל שנה לעומת השנה שקדמה לה. איור ב 3 : ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל בשנים )מיליארד ש"ח במחירי ( ושיעורי השינוי השנתיים )באחוזים( שיעור השינוי לעומת שנה קודמת ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במיליוני 21 המקור: עיבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס. 41

43 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 עצימות המו"פ Intensity( )R&D עצימות המו"פ היא מדד של שיעור ההוצאה הלאומית למו"פ מהתמ"ג. מדד זה מאפשר להשוות את ישראל למדינות אחרות השונות ממנה בגודלן הפיזי והכלכלי. אשר לישראל הנתונים המוצגים אינם כוללים את ההוצאה הלאומית למו"פ ביטחוני, ובכל זאת לאורך כל התקופה מובילה ישראל במדד זה. בישראל הגיע מדד זה לשיא של 4.8% בשנת 2007, ומאז נמצא בירידה בשל הגידול הראלי המהיר יותר של התמ"ג לעומת ההוצאה הלאומית על מו"פ אזרחי בשנים אלה. איור ב 4 : הוצאה לאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג בישראל ובארצות ה OECD * נתונים ארעיים 22 המקור: עיבוד מוסד נאמן של נתוני הלמ"ס. 42

44 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית מגזרי הביצוע של המו"פ באיור הבא מוצג ביצוע ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל לפי מגזר מבצע בשנים בתקופה זו גדל חלקו של המגזר העסקי בביצוע ההוצאה הלאומית למו"פ במידה ניכרת - מ 13,330 מיליוני ש"ח )במחירי 2005(, שהם 70% מסך ההוצאה הלאומית למו"פ בשנת 1997, ל 25, מיליוני ש"ח, שהם 80% ממנה בשנת זהו קצב גידול מצטבר ממוצע של 4.7% לשנה. במגזר הממשלתי קצב הגידול המצטבר הממוצע של ההוצאה למו"פ לאותה תקופה הוא 0.9%. חלקה של הממשלה בהוצאה למו"פ קטן מ 10% בשנת 1990 ל 7% בשנת 1997 ול 5% בשנת.2011 ההוצאה למו"פ של מגזר ההשכלה הגבוהה נשארה כמעט ללא שינוי לאורך השנים, וחלקה בהוצאה למו"פ, בתקופה הנדונה, קטן מ 20% בשנת 1997 ל 12% בשנת איור ב 5 : ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע, )מיליוני ש"ח במחירי 2005( מקורות: עיבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס. ישראל בולטת בשנים האחרונות בשיעור ההוצאה הלאומית למו"פ בביצוע המגזר העסקי )80%( לעומת רוב המדינות המפותחות האחרות, ששיעור זה אצלן הוא 50%-70%. שיעור ההוצאה הלאומית למו"פ במגזר ההשכלה הגבוהה בישראל היה בשנת 13%, 2010 ואילו ברוב המדינות האחרות הוא היה יותר מ 20%. Compound Average Growth Rate - CAGR 23 קצב גידול מצטבר ממוצע 43

45 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 איור ב 6 : התפלגות שיעורי ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע, בהשוואה בין לאומית, 2010 )המספרים בסוגריים מציגים את הערכים של ההוצאה הלאומית למו"פ ב PPP מיליוני דולרים במחירים קבועים 2005(. דרום קוראה )49394( ארצות הברית )365994( מקורות: עבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס ו OECD. 44

46 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית מימון מו"פ האיור הבא מציג את התפלגות ההוצאה הלאומית למו"פ לפי מגזר מממן בהשוואה בין לאומית. ישראל חריגה בשיעור המימון על ידי מגזר חו"ל )42%(, וזהו השיעור הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המדינות המוצגות כאן. השיעור הגבוה אחרי ישראל הוא באוסטריה ובבריטניה )17%(. לעומת זאת בשיעור המימון של המגזר הממשלתי ישראל נמוכה מאוד )15%( בהשוואה למדינות האחרות ב OECD שבהן הממוצע הוא כ 35%. איור ב 7 : התפלגות שיעורי ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מממן, בהשוואה בין לאומית, שוודיה נורווגיה שווייץ תורכיה דרום קוראה ארצות הברית המחקר הבסיסי כמעט כל המחקר הבסיסי בישראל מתבצע באוניברסיטאות. חוקרים מהאוניברסיטאות בישראל זוכים להערכה רבה ומנהלים קשרי מחקר ענפים עם מוסדות המחקר המובילים בעולם. בשנים האחרונות הוענקו למדענים מהאוניברסיטאות בישראל פרסי נובל, ולאחרונה הטכניון, בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל שבארצות הברית, זכה במכרז שהתחרו בו אוניברסיטאות מחקר מהליגה הראשונה בארצות הברית להקמת מכון למחקר ולהוראת מוסמכים במדע שימושי בניו יורק. חשוב לציין כי ההישגים שצוינו לעיל נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה לפני עשרות שנים. בשנות השבעים של המאה העשרים היו ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי כ 60% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המערביות המפותחות באותה תקופה שהיו חברות ב OECD. ב 2010 ירד שיעור זה ל 13%, והוא מן השיעורים הנמוכים במדינות המדינות מסודרות לפי שיעור ההשקעה במו"פ על ידי מגזר חו"ל. 2. המקור: עיבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס ו OECD. 45

47 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 ה OECD. השיעור הנמוך של המו"פ האוניברסיטאי כיום נובע בחלקו מהגידול יוצא הדופן שחל בהיקף המו"פ העסקי ובחלקו משיעור הצמיחה הכמעט אפסי של המו"פ האוניברסיטאי במשך תקופה ארוכה. בזמן שההוצאה על מו"פ אוניברסיטאי בישראל קפאה על שמריה, חל גידול ניכר בהיקף ההוצאה למו"פ אוניברסיטאי ברוב המדינות המפותחות. מאחר שרוב הפרסומים המדעיים של ישראל מקורם באוניברסיטאות, ייתכן שהתפתחות זו גרמה לירידה העקיבה במעמדה של ישראל במדד מספר הפרסומים המדעיים לנפש, 25 מהמקום הראשון בעולם בשנות השמונים של המאה הקודמת ועד למקום ה 13 בשנת האיור הבא ממחיש את מגמת הירידה בשיעור ההוצאה למו"פ במגזר ההשכלה הגבוהה, שרובה ככולה מתבצעת באוניברסיטאות, הן ביחס לתמ"ג בישראל והן ביחס למדינות ה OECD. 26 איור ב 8 : ההוצאה למו"פ בביצוע מגזר ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג, נורווגיה 25 ראו להלן סעיף תפוקות מחקר. 26 המקור: עיבוד מוסד שמואל נאמן של נתוני ה OECD והלמ"ס. 46

48 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית תפוקות מחקר - פרסומים מדעיים ישראל נמנית עם קבוצת המדינות המצטיינות בתפוקת הפרסומים המדעיים שלהן. בשנת 2009 הפיקה ישראל 1% מסך המאמרים המדעיים בעולם, בעוד אוכלוסייתה היא כפרומיל אחד מאוכלוסיית העולם. עם זאת הנתונים שבאיור הבא מצביעים על ירידה מתמשכת בחלקה של ישראל בפרסומים המדעיים. אחת הסיבות לכך היא כניסתם של שחקנים גדולים נוספים לתחום הפרסומים המדעיים )כגון סין והודו(, אך קיימות גם סיבות אחרות, שיוצגו בהמשך. איור ב 9 : פרסומים מדעיים של ישראל כאחוז מפרסומי העולם, % מהפרסומים בעולם מספר הפרסומים 27 המקור: עיבוד של מוסד נאמן של נתוני.Thomson Reuters 47

49 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 בשנות השמונים של המאה הקודמת דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד של מספר הפרסומים לנפש. עם הזמן חלה ירידה הדרגתית של ישראל במדרג זה. הנתונים האחרונים המוצגים בלוח הבא מעידים שהירידה עודנה נמשכת, ובשנת 2010 ישראל מדורגת במקום ה 13. יש לציין שמספר הפרסומים הישראליים לנפש לא פחת בתקופה האמורה, אך שיעור הגידול של ישראל היה נמוך מזה של כל יתר מדינות ה OECD המוצגות בלוח. 28 לוח ב 5 : דירוג מדינות לפי מספר הפרסומים לנפש, ו 2010 שנות פרסום: פרסומים ל 100,000 נפש דירוג מדינה ממוצע שנתי שווייץ שוודיה דנמרק פינלנד נורווגיה הולנד אוסטרליה ישראל סינגפור קנדה ניו זילנד בלגיה בריטניה סלובניה הונג קונג אירלנד אוסטריה ארצות הברית גרמניה צרפת טייוואן יוון ספרד איטליה מדינה שווייץ דנמרק שוודיה נורווגיה הולנד פינלנד אוסטרליה סינגפור ניו זילנד סלובניה קנדה בלגיה ישראל בריטניה אירלנד הונג קונג אוסטריה ארצות הברית גרמניה טייוואן צרפת ספרד יוון איטליה שנת פרסום: 2010 דירוג פרסומים ל 100,000 נפש המקור: עיבוד של מוסד נאמן של נתוני.Thomson Reuters 48

50 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית תחומים ראשיים הירידה בדירוג ישראל לפי מספר הפרסומים לנפש חלה בכל התחומים, למעט תחום המתמטיקה, שבו היא מדורגת במקום הראשון. למרות הירידה האמורה ישראל עדיין בחמישייה המובילה בתחומי מדעי המחשב, הפיזיקה, הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה, מדעי המוח, הביולוגיה והביוכימיה. לוח ב 6 : דירוגי ישראל במדרג המדינות על פי מספר הפרסומים לנפש, לפי תחומים מתמטיקה פסיכולוגיה ופסיכיאטרייה מדעי המחשב מדעי המוח ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה מדעי החלל פיזיקה אימונולוגיה מדעי החברה )כללי( רפואה קלינית כלכלה ועסקים ביולוגיה וביוכימיה מיקרוביולוגיה הנדסה מדעי החי והצומח מדעי הסביבה מדעי כדור הארץ כימיה פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה מדע החומרים מדעי החקלאות כל התחומים ב 12 השנים שבין התקופות ו ירד שיעור הפרסומים של ישראל מבין כלל הפרסומים המדעיים ב 12%. הירידה ניכרה בעיקר במדעי החי והצומח )ב 34% (, במדע החומרים )ב 30% (, במתמטיקה )ב 29% (, בכלכלה ועסקים )ב 28% (, בהנדסה )ב 26% (, במדעי הסביבה )ב 21% ( ובכימיה )ב 17% (. לעומת זאת עלה שיעור הפרסומים במדעי החלל )ב 24% ( ובתחום מדעי המוח )ב 16% (. 49

51 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 חלקה של ישראל בסך הפרסומים בעולם בולט במיוחד בתחומי המתמטיקה )1.8% מסך הפרסומים בתחום(, הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה )1.75%( ומדעי המחשב )1.73%(. לוח ב 7 : אחוז הפרסומים הישראליים מכלל הפרסומים בעולם לפי תחומים תחום מספר הפרסומים הישראליים מספר הפרסומים בעולם אחוז הפרסומים הישראליים בשטח מתמטיקה פסיכולוגיה ופסיכיאטרייה מדעי המחשב מדעי המוח ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה מדעי החלל פיזיקה אימונולוגיה מדעי החברה )כללי( רפואה קלינית כלכלה ועסקים ביולוגיה וביוכימיה 3, מיקרוביולוגיה הנדסה מדעי החי והצומח מדעי הסביבה מדעי כדור הארץ כימיה פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה מדע החומרים מדעי החקלאות כל התחומים

52 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית כפי שאפשר להתרשם מהאיור הבא, מדינות המערב, ובהן ישראל, נוטות להתמקד במדעי החיים והרפואה לעומת לשעבר מדינות הגוש המזרחי ודרום מזרח אסיה, הנוטות להתמקד במדעים המדויקים ובהנדסה. 29 איור ב 10 : התפלגות הפרסומים הישראליים לפי תחומים - השוואה ביןלאומית איכות הפרסומים הערכת איכותם של מאמרים נעשית בדרך כלל על ידי עמיתים Review(.)Peer לצורך השוואה של איכות תפוקתם של הפרסומים של מדינות או מוסדות מחקר מקובל להשתמש במדד הקשור בעקיפין לאיכות הפרסומים והוא מספר הציטוטים הממוצע לפרסום במשך תקופה מוגדרת לאחר מועד הפרסום. לפי מדד זה, המוצג בלוח הבא, חלה ירידה מסוימת בדירוג של ישראל בקרב המדינות המפותחות. מדינות כמו פינלנד, נורווגיה, גרמניה ואוסטריה, שפיגרו אחרי ישראל בשנות השמונים, נמצאות לפניה בתחילת שנות האלפיים. אמנם מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי גדל מ 2.85 בשנים ל 5.57 בשנים , אך גידול בסדר גודל כזה חל בקרב כל המדינות והוא נובע מהגידול במספר המאמרים הכללי. 29 מקור הנתונים:.Science and Engineering Indicators overview, U.S. National Science Board 51

53 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 לוח ב 8 : דירוג המדינות המובילות בממוצע הציטוטים לפרסום, בכל התחומים, בשנים , ו דירוג מדינה ממוצע ציטוטים דירוג מדינה ממוצע ציטוטים דירוג מדינה ממוצע ציטוטים 7.64 שווייץ שווייץ 1 שווייץ ארצות הברית ארצות הברית 2 דנמרק שוודיה הולנד 3 הולנד הולנד דנמרק ארצות הברית דנמרק שוודיה 5 שוודיה בריטניה בריטניה 6 בריטניה בלגיה פינלנד 7 בלגיה אוסטרליה בלגיה 8 אוסטריה קנדה קנדה 9 גרמניה ישראל גרמניה 10 פינלנד פינלנד צרפת 11 קנדה נורווגיה ישראל 12 נורווגיה צרפת אוסטריה 13 ישראל גרמניה איטליה 14 צרפת יפן נורווגיה 15 איטליה איטליה אוסטרליה 16 אוסטרליה אוסטריה יפן 17 ספרד דרום אפריקה ניו זילנד 18 ניו זילנד ספרד ספרד 19 יפן הונגריה יוון 20 הונגריה מקור:.Global Comparison Thomson Reuter עיבוד הנתונים: מוסד נאמן. 52

54 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית בלוח הבא מוצגת השוואה של איכות הפרסומים בתחומים המדעיים השונים בין ישראל לקבוצת מדינות מובילות, על פי היחס שבין מספר הציטוטים למאמר בכל תחום בכל מדינה, לעומת היחס הממוצע לכל המאמרים המתפרסמים באותו תחום. ישראל מדורגת ברוב התחומים במקום החמישי בלוח, ורק בארבעה תחומים היא מגיעה למקום השלישי. שווייץ עולה על ישראל בכל התחומים, וארצות הברית עולה על ישראל בכל התחומים פרט לשניים )מדעי החלל ומדעי החי והצומח(. לוח ב 9 : היחס שבין מספר הציטוטים הממוצע למאמר בתחומי המדע והטכנולוגיה בישראל לעומת ממוצע הציטוטים לתחום בהשוואה ביןלאומית, מדע החומרים מדעי החלל מדעי החי והצומח פיזיקה מדעי כדור הארץ ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה כימיה ביולוגיה וביוכימיה פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה מדעי החקלאות מיקרוביולוגיה מדעי המוח רפואה קלינית הנדסה כלכלה ועסקים מדעי המחשב מתמטיקה מדעי הסביבה אימונולוגיה פסיכולוגיה/ פסיכיאטרייה מדעי החברה )כללי( ישראל פינלנד דנמרק שווייץ סינגפור ארצות הברית דירוג ישראל בין המדינות שבלוח המקור:.Thomson Scientific,National Science Indicators עיבוד הנתונים: מוסד נאמן. 53

55 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פרסומים משותפים למדענים ישראלים ולמדענים מחו"ל היקף שיתוף הפעולה במחקר בין חוקרים ישראלים לעמיתיהם בחו"ל 31 בא לידי ביטוי במספר הפרסומים המדעיים שעם מחבריהם נמנים חוקרים ישראלים וחוקרים מחו"ל. חלקה של ישראל בסך הפרסומים המשותפים בעולם היה 3% ב 1999 וירד ל 2.3% ב אלה הם שיעורים גבוהים ביותר בהתחשב בחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם. בשתי השנים האמורות היה חלקה של ישראל בפרסומים המשותפים גדול פי שלושה מחלקה של ישראל בסך כל הפרסומים. לוח ב 10 : אחוז המאמרים המשותפים של כל מדינה מסך המאמרים המשותפים בעולם תפוקות מחקר - ידע יישומי ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים שפעלה בתחילת העשור הקודם ושבחנה את הנושא של קשרי האוניברסיטאות עם התעשייה, הגיעה בין היתר למסקנות האלה: "על האוניברסיטאות בישראל לאמץ את העיקרון שמחקר יישומי והעברה יזומה של תוצאות המחקר הזה לתעשייה היא משימה אוניברסיטאית חשובה לצד הוראה ומחקר". "הוועדה ממליצה שהאוניברסיטאות תעודדנה את החוקרים להשתתף בניצול תוצאות המחקר שלהם שיש בהן פוטנציאל מסחרי. עליהן לעזור לחוקרים בזיהוי מחקרים בעלי פוטנציאל מסחרי ולסייע להם בכל הקשור במעורבותם בתהליך העברת הידע". ממצאי סקרים שנערכו באחרונה על ידי הלמ"ס ומוסד שמואל נאמן מצביעים על הישגים בהעברת ידע מהאוניברסיטאות לתעשייה, שנוסף על תרומתם החשובה לכלכלת המדינה הניבו הכנסות נכבדות ממכירת ידע ומתמלוגים למוסדות שהעבירו את הידע. 31 ראו להלן בפרק ה "שיתופי הפעולה המדעיים של מדינת ישראל". 54

56 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים בארץ ובחו"ל הסתכמו בשנת 2008 ב 1,568 מיליוני ש''ח, ובשנת 2009 ב 1,834 מיליוני ש''ח. הכנסות אלה היו ב 2009 כ 48% ביחס להוצאות למו"פ של האוניברסיטאות. לשם השוואה ההכנסות המקבילות בארצות הברית היו כ 5% ביחס להוצאות למו"פ, בבריטניה כ 2%, באוסטרליה 1.5%, ובקנדה כמחצית האחוז. עיקר ההכנסות התקבלו מחברות ישראליות מיליוני שקלים ב 2008 ו 1,333 מיליוני שקלים ב שיעור ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתגמולים בתחום מדעי החיים והרפואה היה הגבוה ביותר בשנים )72.6%( 2008 ו 2009.)92.1%( מספר הבקשות הראשוניות לפטנטים ל 1,000 משרות מלאות במו"פ באוניברסיטאות גם הוא גבוה במידה ניכרת מזה שבמדינות האחרות שלהן נעשתה ההשוואה: בישראל כ 43, באוסטרליה 21, בקנדה 21 ובבריטניה 12. לוח ב 11 : השוואות ביןלאומיות של מדדים נבחרים במסחור ידע מדינה ישראל קנדה אוסטרליה ארצות הברית בריטניה )3( 2009 )3( שנים , ,529 61,310 62,340 8,987 9,152 מספר משרות מלאות במו"פ באוניברסיטאות 2,012 2,097 11,260 11,197 1,253 1, מספר בקשות ראשוניות לפטנטים מספר בקשות ראשוניות לפטנטים ל 1,000 משרות מלאות במו"פ באוניברסיטאות ,393 8, ,834 1,568 הכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים, במיליוני ש''ח 44,269 38, ,563 16,292 36,337 31,774 3,847 4,129 הוצאות על מו"פ באוניברסיטאות, במיליוני ש"ח הכנסות ביחס להוצאות מו"פ באוניברסיטאות 55

57 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג ממצאי סקר בין לאומי על קריירות של בעלי תואר שלישי מדובר בסקר שנערך לאחרונה ביזמה משותפת של ה OECD, האיחוד האירופי ואונסקו. הסקר תוכנן במתכונת אחידה ונעשה, בעת ובעונה אחת, ברוב המדינות החברות באיחוד האירופי ובמדינות נוספות החברות ב OECD וב EFTA. ישראל השתתפה במיזם באמצעות הלמ"ס, שערכה את הסקר המקומי, ובאמצעות המולמו"פ, שהקציבה את המימון לעריכתו. הרציונל של עריכת הסקר: למשאבי אנוש תפקיד מפתח בייצור, בהטמעה ובהפצה של חדשנות. בעלי תואר שלישי שבהם אינם רק בעלי הכישורים הגבוהים יותר, במונחים של השכלה, אלא גם אלה שהוכשרו במיוחד לעסוק במחקר. בהעדר מידע מקיף ומפורט על מהלך הקריירה ודפוסי הניידות של קבוצה חשובה זו, החליטו הגופים האמורים לצרף כוחות כדי לפתח מדדים בני השוואה בין לאומית לקריירות ולניידות של בעלי התואר השלישי. אפיון אוכלוסיית בעלי תואר שלישי בישראל: בישראל כ 34 אלף בעלי תואר שלישי מתחת לגיל 70. שיעור הנשים שבהם כ 40%, בדומה לפינלנד וגבוה מזה שבארצות הברית )31%(, הולנד )31%(, שווייץ )33%( ודנמרק )36%(. אוכלוסיית בעלי תואר שלישי בישראל היא מן המבוגרות שבקבוצת המדינות שהשתתפו בסקר. רק 28% מהם מתחת לגיל 45, לעומת 74% בבלגיה, 73% בגרמניה, 62% בהולנד, 55% בדנמרק ו 53% בארצות הברית. לוח ב 12 : בעלי תואר שלישי לפי מין וגיל, 2009 סך הכול גברים נשים גיל מספר )באלפים( אחוז מספר )באלפים( אחוז מספר )באלפים( אחוז סך הכול עד בשנת 2009 היו כמחצית מבעלי תואר שלישי )53%( ילידי ישראל, 20% ילידי ברית המועצות לשעבר ו 21% ילידי אירופה )ללא ברית המועצות(, אמריקה ואוקיאניה. אשר למקור התואר, 62% קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בארץ, 16% ממוסד אקדמי בברית המועצות לשעבר ו 21% באירופה )ללא ברית המועצות(, אמריקה ואוקיאניה. בשנת 42% 2009 מבעלי התואר השלישי בישראל התמחו בתחום מדעי הטבע. זהו שיעור הגבוה במידה ניכרת מכל המדינות האחרות שהשתתפו בסקר. התחום השני בכובד משקלו בישראל הוא תחום מדעי החברה - 24% - וגם זה גבוה מיתר המדינות שבסקר, למעט מלטה )29%(. לעומת 32 ראו: וכן: 56

58 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית זאת משקלו של תחום החקלאות בישראל היה נמוך במיוחד )1.9%(, ורק במלטה נמדד שיעור נמוך מזה )1.3%(. לוח ב 13 : בעלי תואר שלישי לפי תחום ההתמחות )אחוזים( מדינה שנה סך הכול מדעי הרוח מדעי החברה חקלאות מדעי הרפואה הנדסה מדעי הטבע בלגיה בולגריה קרואטיה דנמרק פינלנד הונגריה איסלנד ישראל לטוויה ליטא מלטה הולנד נורווגיה פולין פורטוגל רומניה רוסיה סלובניה ספרד שוודיה תורכיה Source: OECD, based on OECD/UNESCO Institute for Statistics/Eurostat data collection on careers of doctorate holders

59 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 אבטלה בקרב בעלי תואר שלישי שיעור המובטלים בקרב בעלי תואר שלישי בישראל בשנת 2009 היה 2.3%. אמנם שיעור זה הוא אחד הגבוהים בקרב המדינות שהשתתפו בסקר, אך הוא נמוך מאוד בהשוואה לשיעורי המובטלים בכלל אוכלוסיית האקדמאים )4.6%( ובכלל האוכלוסייה )6.7%(. לפי תחומי התמחות, שיעור המובטלים הגבוה ביותר הוא בענף החקלאות )9.9%(. בתחום זה נמצאו שיעורי אבטלה גבוהים יחסית ליתר התחומים ברוב המדינות האחרות, אך השיעור בישראל חריג בגודלו ביחס ליתר המדינות - השיעור השני בגודלו בענף החקלאות היה בספרד )4.6%(. לוח ב 14 : מובטלים בעלי תואר שלישי בישראל לפי תחום מדעי, 2009 סך הכול סך הכול בעלי תואר שלישי 33 מהם מובטלים אחוז מובטלים ,600 לפי תחום התמחות ,200 מדעי הרוח ,100 מדעי החברה ,000 מדעי הטבע ,100 מדעי הרפואה חקלאות - - 3,200 הנדסה לא ידוע 33 לא כולל תחום הנדסה ולא ידוע. 34 סך המובטלים הידועים כ % מסך בעלי תואר שלישי בתחומים שבהם ידוע מספר המובטלים. 58

60 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית לוח ב 15 : שיעורי אבטלה של בעלי תואר שלישי לפי תחום התמחות, 2009 אחוזים שנה סך הכול מדעי הטבע הנדסה מדעי הרפואה מדעי החקלאות מדעי החברה מדעי הרוח בלגיה בולגריה קרואטיה דנמרק פינלנד גרמניה הונגריה ישראל לטוויה ליטא מלטה הולנד נורווגיה פולניה פורטוגל ספרד תורכיה ארצות הברית 36 שהות ממושכת בחו"ל של מקבלי תואר שלישי מישראל קידום והרחבת הידע המדעי בקרב חוקרים ישראלים מושתתים בין היתר על פעילות מדעית בחו"ל במסגרת שבתונים, בתר דוקטורט וכינוסים מדעיים. שהות ממושכת בחו"ל מוגדרת כיציאה מהארץ במועד מסוים למשך שנה ומעלה, ואשר לאחר אותה שנה לא הייתה שהייה בארץ ברצף במשך 90 יום. זוהי הגדרה טכנית המשמשת את הלמ"ס לאומדני האוכלוסייה הקבועה. מעמד שהות ממושכת בחו"ל נקבע, נכון לשנת 2010, בלא קשר למועד תחילתה של תקופת השהות הממושכת בתנאי שעמדה בשני הקריטריונים הללו. הנתונים דלהלן אינם מציינים בהכרח ירידה מן הארץ. יציאה 35 במקור )OECD( הנתון הוא 2%. זה התקבל בחילוק סך כל המובטלים הידועים בסך כל מקבלי תואר שלישי מכל תחומי ההתמחות. הנתון המתוקן )2.3%( התקבל בחילוק סך כל המובטלים הידועים בסך כל מקבלי תואר שלישי בתחומי ההתמחות שבהם ידוע מספר המובטלים. 36 המקור: הלמ"ס, הודעה לעיתונות מיום

61 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 לחו"ל להשתלמות בתר דוקטורט, לשבתונים ולהשתלמויות ארוכות אחרות עשויה אפוא להיכלל בהגדרה של שהות ממושכת בחו"ל, אף שהיא הכרחית כדי שישראל תישאר בחזית המדע. מספרם של מקבלי תואר שלישי עלה בהתמדה מ 626 בשנים תשמ"ה-תשמ"ו ל 2,632 בשנים תשס"ז-תשס"ח. בסך הכול קיבלו בשנים הללו תואר שלישי מאוניברסיטאות בישראל 16,041 תושבי ישראל. נכון לשנת 11.9% 2010 מהם שהו שהות ממושכת בחו"ל. נכון לשנת 2010 היה שיעור מקבלי תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים בשנים תשמ"ה- תשס"ח ששהו שהות ממושכת בחו"ל )15.9%( גבוה פי 3.5 לערך מזה שבמדעי הרוח והחברה.)4.8%( איור ב 11 : שיעור מקבלי תואר שלישי בשנים השוהים בחו"ל שהות ממושכת נכון לשנת 2011, לפי תחומי לימוד

62 פרק

63 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע והמחקר בישראל ראשי פרקים: כללי אוניברסיטאות המחקר המכללות האקדמיות ומכוני המחקר 62

64 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע והמחקר בישראל פרק זה מתאר את מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע בישראל על פי דיווחים שנמסרו מראשי האוניברסיטאות. כללי בבואנו לסקור את מצב המדע בארץ מובן מאליו שהתרומה המרבית לקידומו היא של אוניברסיטאות המחקר, שבהן נעשה עיקר המחקר הבסיסי, אך מקום קיומו זה של המחקר הבסיסי דווקא אינו מובן מאליו. במדינות רבות, למשל צרפת, גרמניה, רוסיה, סין ומדינות אחרות, עיקר המחקר הבסיסי נעשה במכוני מחקר לאומיים. בארצות הברית עיקר המחקר הבסיסי נעשה באוניברסיטאות מחקר ובמכוני מחקר רבים מסוגים שונים. בארץ הלכנו במודע בעקבות ארצות הברית ומיקמנו למעשה את כל המחקר הבסיסי באוניברסיטאות. החלטה זאת היא אחד מעמודי התווך של מדיניות המדע הישראלי. היא באה מתוך ההכרה שבמדינה קטנה קשה, עד בלתי אפשרי, לקיים מחקר מדעי ברמה גבוהה במכוני מחקר לאורך זמן. ניסיונות להקים מכוני מחקר לא צלחו, למעט מכון ויצמן למדע, שהחל כמכון מחקר מדעי והפך לאוניברסיטת מחקר ובה לימודים לתארים גבוהים; מכון וולקני, שנוסף על המחקר נותן שירות לחקלאות הישראלית וכן מכוני מחקר של מערכת הביטחון, כמו רפא"ל. היתרונות הגדולים שבעשיית מחקר מדעי בסיסי באוניברסיטאות המחקר הם בכך שחברי הסגל האקדמי מעורים היטב בנעשה בעולם ומתחרים עם עמיתיהם בתחומי התמחותם, ובעובדה שהמחקר נעשה על ידי סטודנטים צעירים ומוכשרים לתואר גבוה שמתחלפים כל הזמן, ובכך נשמרת חיוניות העבודה המדעית. בשלושה סקרי דעת קהל שנערכו בשנים , ו 2009 ונועדו לבחון את האמון במוסדות ואת הגאווה בהישגיה של ישראל, נמצא שמבחינת האמון במוסדות עומדים בראש סולם העדיפויות, לפי הסדר: צה"ל )74.3( והאוניברסיטאות )70.1(. אשר לגאווה בהישגי המדינה, בראש הסולם 37 ניצבים המדע והטכנולוגיה - בציון ממוצע של וכוחות הביטחון - בציון בישראל פועלות אוניברסיטאות המחקר - האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, ובהן לומדים יותר מ 120,000 סטודנטים, והסגל שלהן מונה כ 4,300 מדענים. בנוסף לאוניברסיטאות אלה נמנית גם האוניברסיטה הפתוחה - אשר עוסקת בהוראה מרחוק )בהתכתבות או אלקטרונית( - הפועלת עם סגל מצומצם )כ 90 איש(, ולומדים בה 46,000 סטודנטים. לאחרונה, בשנת תשע"ג )לאחר איסוף הנתונים לדוח זה( הוכר המרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. בכל אחת מהאוניברסיטאות קיימת הוראה מקיפה, ונוסף עליה נעשה מחקר בכל תחומי המדע, דהיינו מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי החברה, בתמהיל שונה בכל אוניברסיטה. המשותף לכל האוניברסיטאות הוא השאיפה למצוינות, אשר באה לידי ביטוי ברמת המחקר, במדדים אובייקטיביים למצוינות ובפ רות המחקר וכן במספר אנשי הסגל הזוכים בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל, כולל פרס נובל, על הישגיהם המדעיים בכל תחומי המדע. תיאור מקצת ההישגים האלה לאורך השנים מופיע בנספח 2. הרמה המדעית הגבוהה של האוניברסיטאות באה לידי ביטוי גם בזכיית המדענים הישראלים במענקי מחקר תחרותיים. הקרן הלאומית למדע מממנת יותר מ 1,000 מענקים בשנה, בכל תחומי המחקר, וזאת על פי שיפוט בין לאומי הקובע את מצוינותם. יתר על כן, בשנים האחרונות החלה המועצה האירופית למדע ERC( )European Research Council לממן מענקי מחקר בסכומים גבוהים בשתי קטגוריות - למדענים צעירים ולמדענים בכירים. בשתי הקטגוריות זוכים המדענים 37 המקור: סקר שנעשה על ידי פרופ' אפרים יער וגב' יסמין אלקלעי, מוסד נאמן, מרס

65 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 הישראלים הרבה מעבר לכל פרופורציה לעומת ארצות אחרות באירופה, והדבר גם מתבטא בהיקף המימון המגיע לארץ מהאיחוד האירופי, הגדול בהרבה מההשתתפות הישראלית במימון המחקר המדעי בתכנית המסגרת של ה EU. נתון נוסף המצביע על מצוינות הוא הפרסומים המדעיים, במיוחד אותם מאמרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים יוקרתיים. המדדים המקובלים הם מספר המאמרים ומספר הפעמים שהם מצוטטים על ידי אחרים, כלומר בפרסומים מדעיים של מדענים אחרים. מקובל שמדד זה מעיד על איכותו של המאמר ועל מידת השפעתו. בשני המדדים האלה - מספר הפרסומים המדעיים )ביחס למספר התושבים( ומספר הציטוטים - ישראל נמצאת בעמדה טובה מאוד בעולם, ואף בקרב הארצות המפותחות. בתחומים מסוימים, כגון מתמטיקה פיזיקה ובעיקר מדעי המחשב, הרמה המדעית של ישראל היא הגבוהה ביותר בעולם. עם זאת יש לציין שבשנים האחרונות, בעיקר בעקבות "העשור האבוד" והירידה בתקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, חלה ירידה בדירוג ישראל הן במספר המאמרים המדעיים המתפרסמים והן במספר הציטוטים, ונתונים אלה מדאיגים 38 ביותר. לוח ג 1 : ישראל בהשוואה ל 20 המדינות המובילות בתוצרי מאמרים )מבוסס על מדד CPA מספר ציטוטים למאמר, מנתוני ( Country ranking, based on articles Articles by sector from Country Articles Growth Academic Government Industry Citation count Switzerland % 82.11% 10.53% 7.36% Netherlands % 82.19% 10.39% 7.42% Sweden % 95.08% 2.34% 2.57% United States % 77.86% 13.46% 8.68% United Kingdom % 83.21% 9.73% 7.06% Germany % 71.77% 19.57% 8.66% Canada % 85.56% 8.62% 5.82% Israel % 84.92% 3.21% 11.87% France % 57.05% 28.82% 14.13% Italy % 73.63% 19.02% 7.35% Australia % 81.35% 8.69% 9.96% Spain % 70.62% 17.17% 12.21% Japan % 75.71% 16.35% 7.94% Korea (Republic of) % 77.42% 17.56% 5.02% Taiwan % 87.37% 5.14% 7.48% Poland % 79.78% 19.13% 1.09% Brazil % 89.69% 9.11% 1.19% Turkey % 94.08% 2.29% 3.63% India % 73.01% 24.13% 2.86% Russian Federation % 36.16% 63.84% 0.00% China % 84.30% 13.94% 1.76% CPA Citation Per Article 38 מקור:.Elsevier's Scopus database and SciVal suite 64

66 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע והמחקר בישראל 39 לכל אחת מאוניברסיטאות המחקר תרומה ייחודית, כמצוין להלן: אוניברסיטאות המחקר האוניברסיטה העברית בירושלים היא הוותיקה שבאוניברסיטאות )נוסדה בשנת 1925(. היא נמנית עם 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, אלה הקובעות את סדר היום האקדמי העולמי. לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים: הר הצופים - משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה. גבעת רם - משמש את אלה: הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, החוג להוראת המדעים, בית הספר למדע יישומי, המכון ללימודים מתקדמים וחלק ממשרדי המנהל, כגון יחידת הרכש. עין כרם - משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד. רחובות - בה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת ובית חולים וטרינרי אוניברסיטאי בבית דגן. מלבד המחקר המצוין במדעי הטבע והמצוינות המיוחדת בתחום המתמטיקה )בקנה מידה עולמי( ומלבד בית הספר לרפואה המצוין שלה בשיתוף עם המרכז הרפואי הדסה בעין כרם, האוניברסיטה שמה דגש מיוחד בחקר התרבות והמורשת היהודית ושימורה. פעילות זו כוללת את המכון למדעי היהדות והמכון ליהדות בת זמננו, המתמודדים עם תחומי מחקר חדשים. מלבד זאת פועלת האוניברסיטה לאחרונה להבראת מדעי הרוח. חשוב לא פחות - האוניברסיטה פועלת וחיה בקהילה ירושלמית מגוונת ותורמת לקשרי "עיר-אקדמיה", בתיאום עם המכללות האקדמיות הירושלמיות ועם האקדמיה למוסיקה. הטכניון מכון טכנולוגי לישראל החל דרכו בשנות העשרים של המאה העשרים כבית ספר גבוה להכשרת מהנדסים. במשך עשרות שנים הוא היה המוסד היחיד בארץ שהכשיר מגוון מהנדסים, ממהנדסים אזרחיים עד מהנדסי אווירונאוטיקה וחלל, ועד היום הוא מספק את מרב המהנדסים לתעשייה, למשק ולמערכות הביטחון. בתום מלחמת העצמאות, בתחילת שנות החמישים, הוקמו בטכניון פקולטות ללימודי המדעים המדויקים, והוא הפך מבית ספר גבוה למהדסים לאוניברסיטת מחקר מדעית טכנולוגית השמה דגש בעיקר במחקר מדעי בכל תחומי ההנדסה והמדע ולאחריהם בלימודי הביולוגיה והרפואה. מאז היווסדו הכשיר הטכניון עשרות אלפי מהנדסים, רופאים וארכיטקטים. שלושה ממדעני הטכניון זכו בפרס נובל ובעוד פרסים רבים בין לאומיים יוקרתיים אחרים. המקורות האקדמיים הראשונים של תעשיית ההיי טק הישראלית מעוגנים בטכניון בפקולטות להנדסת חשמל ואווירונאוטיקה, שנתאפשרו בשל סימביוזה בין הטכניון למערכת הביטחון. כמו כן פותחו בטכניון מכשור רפואי מתקדם ותרופות ופיתוחים טכנולוגיים רבים. בשנות התשעים של המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת גדלה אוכלוסיית הסטודנטים ב 30% - מכ 9,000 ל 12,000 סטודנטים - תוך קליטת אלפי סטודנטים ומדענים מארצות חבר העמים בזמן העלייה הגדולה. בתקופה זאת עבר הדגש שבמחקר מדעי, כמו בכל העולם המתקדם, למחקר רב תחומי בהיקפים גדולים, כולל במדעי החיים. הטכניון ממוקם היום בין 25 האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם. לטכניון תרומה חשובה גם בעידוד תלמידי תיכון לפנות לכיוון מדעי הטבע וההנדסה, וזאת באמצעות תכניות העשרה לתלמידי תיכון והמוזאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל - מדעטק - שמספק חוויות מדעיות לתלמידים צעירים ולאוכלוסייה בכלל. 39 התקצירים המובאים כאן מבוססים על דוחות מפורטים שהתקבלו מהאוניברסיטאות - ראו נספח 2. 65

67 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 אוניברסיטת תל אביב, אשר הוקמה בשנת 1953, היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל, בעיקר הודות למיקומה בלב תל אביב ואזור גוש דן. עם סגל האוניברסיטה נמנים עשרות חוקרים בעלי שם עולמי )מקצתם חתני פרס ישראל ופרסים בין לאומיים יוקרתיים אחרים(, והמאמרים שמפרסמים אנשי הסגל שלה זוכים לציטוטים רבים. חרף המשבר הכלכלי הפוקד אותה בשנים האחרונות הצליחה האוניברסיטה לשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. על פי דירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה השנתי של הטיימס הבריטי, בשנת 2008 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה 114 בעולם, מתוך כ 18,000 אוניברסיטאות קיימות. כיום נמצאת האוניברסיטה בעיצומו של תהליך צמיחה והתחדשות. זוהי אוניברסיטת מחקר מובילה וכוללת בתוכה מגוון רחב של פקולטות, תחומי דעת ובתי ספר באמצ ה מודל של רב תחומיות ובין תחומיות. מלבד זאת באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ומיזמים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, ולראיה - חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות בשבעה פרסי ביטחון ישראל. בעיקר מתמודדת האוניברסיטה עם כמה אתגרים/איזונים מרכזיים, ובהם איזון בין מצוינות לנגישות; בין מוקדי מצוינות ב"מרכזים" לבין מצוינות מרכזית; בין מחקר עיוני למחקר יישומי; בין לימודים עיוניים ללימודים מעשיים; בין בין תחומיות למצוינות תחומית; בין תכנון מלמעלה לצמיחה מהשורשים; איזון בין תחומים אקדמיים שונים. עם זאת הדגש העיקרי הוא במצוינות, אשר מתבטאת בין השאר בפרסים שבהם זוכים חברי הסגל לאורך השנים, גם בשנים האחרונות. מכון ויצמן למדע, אף על פי שאין בו לימודים לתואר הראשון, הוא נמנה עם אוניברסיטאות המחקר, מאחר שלמרות היותו בעיקר מכון מחקר בתחום מדעי הטבע בלבד, יש בו גם לימודים לתארים גבוהים. מלבד זאת פועל במסגרתו מכון דוידסון להוראת המדעים. המחקר במכון מתנהל במגוון רחב של תחומים, ממתמטיקה טהורה ועד למחקר ביו רפואי, הנושק ליישום קליני ופיתוח תרופות. מאז הקמתו התמקד מכון ויצמן במדע בסיסי, המונע מסקרנות אינטלקטואלית, ומטרתו היחידה היא הרחבת גבולות הידע האנושי מתוך אמונה שגילויים מדעיים כשלעצמם הם נכס חשוב. השאיפה העיקרית של כ 260 קבוצות המחקר במכון היא ליצור גוף ידע חדש, אולם באופן כמעט פרדוקסלי, דווקא סוג זה של מחקר, המבוסס על "אקראיות" וסקרנות, הוביל בעבר - באמצעות חברת "ידע מחקר ופיתוח" - לפיתוח מוצרים שימושיים. מצוינות המכון מתבטאת במספר הגדול של מדעני המכון שזכו בפרסים יוקרתיים בארץ ובעולם, כולל פרס נובל, לאורך השנים וגם בשנים האחרונות. אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אשר הוקמה בשנת 1969, פועלת לשיפור התשתיות המחקריות והאנושיות בקמפוס, באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים ותלמידי המחקר והגבהת רמת איכותם, ובהענקת חינוך והכשרה מקצועית שעומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחומי הדעת השונים. לאוניברסיטה חמש פקולטות: הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי ההנדסה, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הפקולטה למדעי הבריאות - הכוללת את בית הספר לרפואה - והפקולטה לניהול. בכל אחת מהפקולטות כמה מחלקות העוסקות במגוון נושאים בתחומן. בפקולטה למדעי ההנדסה נעשים כמה מחקרים שהם פורצי דרך הן מבחינת המחקר האקדמי והן מבחינת התרומה לתעשייה ולחברה, ולכך דוגמאות רבות. המחלקה לניהול מלונאות ותיירות בפקולטה לניהול מדורגת במקום השישי בעולם בתחום זה. המחלקה לניהול מערכות בריאות אף היא זוכה למוניטין. בפקולטה למדעי הטבע נעשים מחקרים בתחומים שונים, ובהם ביוטכנולוגיה, ברמה גבוהה. הפקולטה למדעי הרוח והחברה יוצרת הזדמנויות להוראה ומחקר חוצה גבולות, והפקולטה למדעי הבריאות היא ייחודית בדרכה להכשרת רופאים, לקשר בין הרופאים לקהילה ולשילוב של חוקרים בסיסיים עם חוקרים קליניים. ולבסוף לאוניברסיטה שלושה מכוני מחקר מרכזיים: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, הממוקם בקמפוס שדה בוקר; המכון לחקר המדבר, הממוקם בשדה בוקר ומתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים והמכון למחקר שימושי. כמו כן פועלת שלוחה באילת. 66

68 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע והמחקר בישראל אוניברסיטת בר אילן הוקמה בשנת 1955 כאוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית, ועד היום פועלת בה הפקולטה ללימודי יהדות הגדולה בעולם. כיום כוללת האוניברסיטה את בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית הגדולים בישראל. כמו כן פועלים בה מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, חקר המוח, כלכלה, לימודי אסטרטגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית. פועל בה גם מכון מחקר חדיש לננוטכנולוגיה. בשנת הלימודים 2002 נפתח באוניברסיטה בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים. בית הספר הפך ב 2011 לפקולטה עצמאית. בתקופה האחרונה נערכו שינויים רבים במבנה האקדמי, וזאת כדי לשנות את תמהיל הסגל האקדמי באופן שעכשיו כ 30% מחברי הסגל משתייכים למדעי הטבע. לשם כך הוקצו עשרות תקנים חדשים ו"סלי קליטה" נאותים. לפני כשש שנים הוקם באוניברסיטה מכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים - אשר כבר עכשיו אפשר להצביע על הישגים חשובים שלו במחקר. כמו כן נפתח לפני עשור בית הספר להנדסה, הכולל בעיקר הנדסת חשמל והנדסת מחשבים והנדסה ביו רפואית. לפני חצי שנה נפתחה הפקולטה החדשה לרפואה של האוניברסיטה בצפת, שאליה מסונפים שישה בתי חולים בגליל, והיא קולטת חברי סגל חדשים, כולל כאלה החוזרים מחו"ל. ולבסוף - לפני כעשור הוקם בבר אילן המרכז הרב תחומי לחקר המוח, אשר עם חוקריו נמנים ביולוגים, אנשי המדעים המדויקים, מתמטיקאים, בלשנים, פסיכולוגים ואנשי מדעי המחשב, המאפשרים פריסה ממחקר קוגניטיבי ועד הרמה המולקולרית. לאוניברסיטה שלוחות )מכללות אזוריות( באשקלון )מכללת אשקלון(, בעכו, בירושלים, בצפת ובצמח, ונלמדים בה כ 6,300 קורסים בשנה. חלק מהשלוחות שהיו בעבר שייכות לאוניברסיטה, כדוגמת המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל )כיום אוניברסיטת אריאל(, הפכו לעצמאיות או נמצאות בעיצומו של תהליך זה. אוניברסיטת חיפה היא הצעירה שבאוניברסיטאות המחקר והחלה את דרכה כאוניברסיטה עצמאית ב עם הקמת האוניברסיטה אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן נוספו ואושרו החוגים האלה: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. בחלק מהחוגים הונהגו תכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ הונהגה התכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. לאחר מכן נוספה הפקולטה למשפטים. בעשור האחרון התרחבה האוניברסיטה לעיסוק גם במדעי המחשב. כיום היא משקיעה מאמצים רבים בהקמת פקולטה למדעי הטבע, כולל בית ספר חדשני וייחודי למדעי הים. עוד טרם גילוי הגז והנפט בים התיכון ראתה אוניברסיטת חיפה בחקר מדעי הים תחום מחקר בעל עדיפות עליונה, ולאחרונה קיבלה עליה הקמת מרכז מחקר ארצי לחקר הים התיכון. האוניברסיטה הפתוחה )האו"פ(, שהוקמה ב 1974, היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המל"ג, וייחודה בקבלתו ללימודי תואר ראשון של כל אדם ללא בחינות קבלה וללא הצגת תעודות על לימודים קודמים, ובקיום לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה )למידה מרחוק(. אשר ללימודי התואר השני דרישות הקבלה דומות למקובל בשאר האוניברסיטאות. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של זמן )אנשים עובדים( או חוסר תעודת בגרות. לכן יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון, בד בבד עם לימודיהם בבית הספר, וחיילים - בד בבד עם שירותם הצבאי. נוסף על לימודי התארים הראשונים, קיימים באוניברסיטה הפתוחה מסלולים ללימודי תואר שני בכמה תחומים וכן מסלול ללימודי הנדסת תעשייה וניהול. האוניברסיטה היא מוסד ייחודי בשיטות ההוראה שלה ובגמישות שהיא מאפשרת לסטודנטים, בהוראה מרחוק. על פי החלטה היא אינה מפתחת תשתיות מחקר פיזיות ניסיוניות, אך חברי הסגל נשענים על התשתיות 67

69 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 שבאוניברסיטאות המחקר על פי הסכמים, במחקר עצמאי או בשיתופי פעולה. בתחומים אחדים, כגון חדשנות בטכניקות למידה או פוליטיקה וחברה, יש לאוניברסיטה הפתוחה תרומה ייחודית. סקירה קצרה של תרומת כל אחת משמונה האוניברסיטאות ופעילותה והגישה הייחודית של כל אחת מהן לקידום המחקר מופיעה בנספח 2. המכללות האקדמיות ומכוני המחקר מלבד מבאוניברסיטאות המחקר נערך מחקר - יישומי בעיקרו - גם במכללות האקדמיות אם כי עיקר עיסוקן הוא בהוראה. מחקר נערך גם באוניברסיטת אריאל, אשר עד עתה פעלה כמרכז אוניברסיטאי. ולבסוף מחקר ופיתוח נערך בארץ גם בכמה מכוני מחקר במגזר הממשלתי ובמגזר המלכ"רי, הציבורי והפרטי. אלה כוללים את מכון וולקני לחקלאות, המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי, המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הביולוגי. כמו כן קיים מחקר ענ ף בבתי חולים, הכולל מחקר בסיסי ביו רפואי ומחקר קליני על ידי הסגל הרפואי, שהם לרוב חברי סגל באוניברסיטאות המחקר. 40 מידע נוסף על המחקר הרפואי כלול בדוח האקדמיה על המחקר הביו רפואי. 42 המכללות 41 האקדמיות התקציר דלהלן מתבסס על נתונים של הלמ"ס וות"ת, על דוח ועדת שוחט ועל דוחות של המולמו"פ. לפי נתוני ות"ת פועלות בישראל 35 מכללות אקדמיות כלליות ו 24 מכללות אקדמיות להכשרת מורים. בכמה מכללות הפועלות בפריפריה קיימים מסלולים אקדמיים המסונפים לאוניברסיטאות. ברוב המכללות האקדמיות הכלליות וכמעט בכל המכללות האקדמיות להכשרת מורים מתקיימים לימודים לתואר שני. בשנת הלימודים תשע"א למדו במכללות האקדמיות כ 130,000 סטודנטים לתואר ראשון ושני. עד שנת תש"ן הייתה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מושתתת כמעט בלבדית על האוניברסיטאות, שבהן למדו באותה שנה כ 85% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון וכל הסטודנטים לתואר שני ושלישי. בשני העשורים האחרונים, בעקבות מדיניות ות"ת, חלה תמורה של ממש במערכת ההשכלה הגבוהה, שהתבטאה בצמיחה תלולה של מגזר המכללות האקדמיות, ובשנת תשע"א 64% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במכללות האקדמיות ובמסלולים האקדמיים של המכללות האזוריות. כמו כן למדו בתשע"א במכללות האקדמיות 24% מהסטודנטים לתואר שני. יש לציין כי בתקופה הנדונה גדל מאוד הביקוש להשכלה גבוהה, והמספר הכולל של הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדל פי למעלה משלושה - מ 76 אלף בשנת תש"ן ל 246 אלף בשנת תשע"א. ות"ת נקטה מדיניות תקצוב שעודדה הקמה והרחבה של המכללות האקדמיות והאטה את קצב ההתרחבות של מסלולים מסוימים באוניברסיטאות. לכן רוב עודפי הביקוש ללימודים לתואר ראשון במדעי החברה, הניהול, המשפטים וההנדסה התנקזו למכללות האקדמיות הציבוריות והפרטיות. העיקרון המנחה במדיניות ות"ת היה זה: היות שרוב הסטודנטים אינם מתכוונים להמשיך בכיוון מחקרי לאחר השלמת התואר הראשון, מוטב שיקבלו את הכשרתם במכללה שמתמקדת בהוראה 40 ראו: 41 המונח "מכללות" מתייחס כאן לכל המוסדות המעניקים תארים אקדמיים שאינם אוניברסיטאות. 42 רשימת המכללות האקדמיות בנספח 5. 68

70 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע והמחקר בישראל ושאין מתקיים בה מחקר, כי מכללה כזאת יכולה להעניק לסטודנט את ההכשרה שבה הוא מעוניין באיכות גבוהה ובעלות נמוכה )למדינה( לעומת האוניברסיטה. עם התפתחות מערכת המכללות האקדמיות וגידול הביקוש לתואר שני אישרה המל"ג לרוב המכללות מסלולים לתואר שני ללא תזה. הגידול בביקוש להכשרה מקצועית היה הגורם המרכזי לגידול הביקוש להשכלה גבוהה. מגמה זו באה לידי ביטוי בלימודי משפטים, מדעי הניהול ולימודי ההנדסה, שגדלו בקצב כמעט כפול מקצב הגידול הכללי של הלימודים לתואר הראשון. לשינוי בהרכב הביקושים הייתה השפעה שונה על כל אחד ממרכיבי המערכת: האוניברסיטאות קלטו את מרבית הגידול בביקוש למדעי הטבע, הרפואה, מקצועות העזר הרפואיים וחלק קטן מהגידול בביקוש ללימודי ההנדסה, מנהל העסקים ומדעי החברה; המכללות הטכנולוגיות קלטו את מרבית הגידול בביקוש ללימודי ההנדסה; המכללות הכלליות קלטו יותר ממחצית הגידול בביקוש למדעי החברה והניהול. הגידול המואץ בביקוש למשפטים נקלט במכללות חוץ תקציביות. ות"ת סברה שהגידול בביקוש לתחום זה עולה על דרישות המשק וסירבה לתקצב את הרחבת המסגרות של לימודי המשפטים במוסדות המתוקצבים. בהעדר תקצוב מתאים נמנעו המכללות המתוקצבות מקליטת תלמידים ללימודים בתחום זה, ובכך התאפשר למוסדות חוץ תקציביים לקלוט את עודפי הביקוש למרות הפערים הניכרים בשכר הלימוד בינם לבין המערכת המתוקצבת. בהמשך קלטו המכללות החוץ תקציביות את עודפי הביקוש בלימודי הניהול. בשנים האחרונות נשמע ערעור על התפיסה המדירה את המכללות מהזירה המחקרית. טיעונים מרכזיים בערעור זה הם שלא תיתכן הוראה אקדמית ברמה גבוהה ללא עשייה מחקרית, ושהטובים בתלמידי המכללות אינם נופלים מעמיתיהם באוניברסיטאות, ומן הדין לאפשר להם להמשיך בלימודיהם לתואר מתקדם. הקביעה כי קידומם המקצועי של המרצים במכללות מותנה במחקר וכישלונה של המערכת בעידוד וניתוב כישורי המחקר של סגל המכללות מחזקים טיעונים אלו. בדיון שקיימה המולמו"פ עם ראשי מכללות במרס 2009 התברר כי בחלק מהמכללות הוקמה תשתית למחקר, בדרך כלל צנועה, ושרבים מחברי הסגל עושים מחקרים משותפים עם אוניברסיטאות ועם תעשיות. כמו כו דווח על קשיים בגישה למתקני מחקר ולספריות )פיזיות ווירטואליות( באוניברסיטאות ועל הקושי לייחד זמן למחקר, מאחר שהעיסוק במחקר במכללה אינו מזכה את איש הסגל בהקלה בעומס ההוראה. מכוני המחקר 43 בסקר שערכה הלמ"ס אותרו 104 מכונים ויחידות מחקר במגזר הממשלתי ובמגזר המלכ"רים שפעילותם העיקרית היא מו"פ. מהם 24 ממשלתיים, 13 מלכ"רים ציבוריים ו 67 מלכ"רים פרטיים. עיקר הפעילות המחקרית מתבצעת במכונים הממשלתיים ובמיוחד במכונים הוותיקים כגון מינהל המחקר החקלאי )מרכז וולקני(, החברה לחקר ימים ואגמים, המכון הגיאולגי, המכון הגיאופיסי ועוד. במערכת המו"פ הממשלתי נעשות פעילויות מו"פ יישומי שהוגדרו משימות לאומיות אשר אי אפשר לעשותן אלא במסגרת ממלכתית או ממשלתית. המו"פ הממשלתי נועד לתרום לקידום עתידה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל ולהעלאת כלכלתה על פסי צמיחה. מאחר שנדרשת ראייה ארוכת טווח בניהולו, עליו להיות מוכוון על ידי הממשלה בלי תלות בכוחות השוק. בישראל, כמו במדינות המפותחות האחרות, שולטת מגמה של הפרטת פונקציות ממלכתיות. אולם 43 לא כולל מכונים ויחידות במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה. 69

71 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 אין אפשרות להפריט פונקציות מחקר שאין בהן תועלת כלכלית בטווח הנראה לעין, הנעשות בידי חוקרים ברמה אוניברסיטאית. במוסדות שלא למטרות רווח מתקיימת פעילות מחקר מגוונת, בעיקר בתחומי הרפואה, מדעי החברה ומדעי הרוח. ההוצאות הכוללות של מכונים ממשלתיים, מוסדות ויחידות מחקר )להלן מכוני מחקר( לשנת 2009 הסתכמו ב מיליוני ש"ח. למו"פ יועדו מיליוני ש"ח, ומהם מיליוני ש"ח )71.5%( במכונים ממשלתיים, מיליוני ש"ח )20.3%( במלכ"רים פרטיים ו 59.8 מיליוני ש"ח )8.2%( במלכ"רים ציבוריים. איור ג 1 : הוצאות מכוני מחקר לפי מגזר וסוג הוצאה, 2009 לוח ג 2 : כוח אדם במו"פ במכוני המחקר לפי רמת השכלה, מגדר וגיל, 2009 מכונים מלכ"רים מלכ"רים ממשלתיים פרטיים ציבוריים סך הכול ,755 סך הכול מועסקים ,174 מהם נשים ,702 אקדמאים )כולל מהנדסים( מהם נשים בעלי תואר שלישי מהם נשים גיל אקדמאים

72 פרק

73 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית ראשי פרקים: מצב הארכאולוגיה בישראל: סקירת ביניים המחקר בתחומי הגז, הנפט ואזורי ה EEZ מחקר המגוון הביולוגי מצב המחקר הביו רפואי מחקר ההיסטוריה באוניברסיטאות ישראל מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל 72

74 פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית מתוך חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: בחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א )להלן - החוק העיקרי(, בסעיף 2, במקום פסקאות )2( ו ) 3 ( יבוא: ")2( לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4 ג, וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות סעיף 4 ב; )3( לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים;" ")4( קבלת ייעוץ ומידע מהאקדמיה ) 4 ב.( משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע מדעי או נושאים הקשורים לפיתוח המדע בישראל; מתן ייעוץ ומידע כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש לביצועו, בכפוף להוראות לפי חוק יסודות התקציב; בסעיף זה - 'חוק יסודות התקציב' - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה ; 'סעיף תקציב' - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב". האקדמיה סוקרת ביזמתה או ביזמת הממשלה תחומי מחקר שונים. לאחרונה מינתה האקדמיה ביזמתה ועדה בתחום הגז והנפט מיד עם פרסום התגליות, וכן נבדקו תחומים שונים כמו תחליפי נפט, ביו רפואה, ארכ אולוגיה, מדעי הרוח ותחום ההיסטוריה. מצורפים תקצירים מהדוחות. פירוט הדוחות באתר האקדמיה. מצב הארכאולוגיה בישראל: סקירת ביניים ועדת הבדיקה בראשות פרופ' יורם צפריר, החלה בעבודתה בשנת 2011, והיא תשלים את דיוניה בקרוב. דף זה מעיד על הנושאים שעמדו בפני הוועדה, אך אין בהם, לפי שעה, סיכום או מסקנות. הוועדה כינסה כמה ישיבות של מליאת הוועדה וישיבות של שלוש ועדות משנה: 1. מצב הארכאולוגיה במוסדות האקדמיים בישראל 2. מצב המחקר הארכאולוגי בישראל 3. חברה וארכאולוגיה בתחום הראשון הסתמכה הוועדה במידה רבה על דוח ועדת הבדיקה הבין לאומית של המל"ג, נתנה דעתה על כמה נושאים חיוניים, כגון נושא ההכשרה המעשית בעבודת השדה והענקת "תעודת חוקר", "קיפוח" יחסי של חלק מן התקופות, דוגמת ימי הביניים והתקופה העות'מאנית, במערך ההוראה והמחקר האוניברסיטאי, קיצוץ בלימודי הלשונות העתיקות ועוד. בתחום המחקר התמקדה הוועדה עד עתה בנושאים האלה: שילוב המדעים המדויקים בארכאולוגיה ויצירתו של ענף ה"מיקרו ארכאולוגיה" )בשיתוף עם מכון ויצמן למדע(, פיזור ההתמחות בענפים המדעיים השונים - כגון פל אוזואולוגיה, פל אובוטניקה, שיטות תיארוך ובדיקות גאופיזיות - בין המוסדות השונים, ההפסד המדעי הנגרם מן האיסור על מחקר אנתרופולוגי פיזי )חשיפת קברים( והדרכים להקל את המחקר בתחום זה בגבולות הקיימים. הוועדה נתנה דעתה על הדרישות המצופות ממחקר ארכאולוגי ראוי ועל הרמה שאליה יש להגיע בפרסומים מדעיים. הוועדה דנה בקשיים התקציביים המונעים עיבוד ופרסום נאות של תוצאות המחקר )אף על פי שהארכאולוגיה 73

75 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 נחשבת למדעי הרוח, תקציבי החפירה והעיבוד של החומר הם בסדרי גודל המקובלים במדעי הטבע(. בתחום החברה והארכאולוגיה היו דיונים בתחומים הקשורים בנושא שוד העתיקות והרס האתרים ובדרכים לצמצם נזקים אלה, נערכה השוואה למצב הארכאולוגיה בכמה מדינות באירופה, נידונו תחזוקת האתרים והצגתם לציבור, מצב האתרים בירושלים ושמירת המורשת התרבותית לדורות. בחודש מאי כינסה הוועדה שני ימי עיון פתוחים במסגרת האקדמיה למדעים, ובהם הוצגו הנושאים השונים לפני ציבור הארכאולוגים והציבור הרחב בכלל. המחקר בתחומי הגז, הנפט ואזורי ה EEZ נשיאת האקדמיה מינתה בשנה החולפת שתי ועדות שתפקידן היה לבחון את תחום הנפט והגז בישראל מבחינה מחקרית ולימודית ואת מימוש פוטנציאל הגז והנפט בארץ: הראשונה ועדת מומחים בין לאומית שחבריה הם מטובי החוקרים בעולם: International Committee for Mediterranean EEZ (Exclusive economic Zone), Oil and Gas Related Research and Education. בראש הוועדה הבין לאומית עמד פרופ' עמוס נור, וחברים בה פרופ' מרלן דוני Downey(,)Marlan פרופ' מרטין לנדרו Martin( )Landrø וד"ר הרולד ויניגר. את הוועדה הבין לאומית ליווה צוות ישראלי בראשות פרופ' צבי בן אברהם, וחברים בו פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' אלן מטיוס, ד"ר יצחק מקובסקי ופרופ' רוני קוזלוב. לאחר הגשת הדוח של הוועדה הבין לאומית נתבקשה הוועדה הישראלית לנתחו ולהעיר הערותיה. הוועדה הישראלית הכינה, לפי מסקנותיו, תכנית חירום אקדמית לאומית לנושא זה. מוקד הדיון הציבורי בישראל בעקבות גילוי מאגרי הגז היה בעיקרו השאלות הכלכליות והמשפטיות של הנושא. נקודה חשובה שנשארה ללא התייחסות הייתה קיום נכסי הלאום של מאגרים אלה, שימורם וטיפוחם. לשם כך יש להכשיר סגל מחקר והוראה ישראלי החסר היום. מתוך הדוחות עולה תמונת מצב חמורה הדורשת פעולה מידית. סקר של מצב המחקר וההוראה הרלוונטיים בארץ שנעשה על ידי ועדת המומחים הבין לאומית ביזמתה של האקדמיה, מצביע על פערי ידע גדולים ביותר בתחומים מרכזיים. בקהילה האקדמית כמעט אין חוקרים עצמאיים בעלי שם בתחומים הדרושים. כמו כן חסר שיתוף מהותי של המערכת האקדמית הישראלית על ידי הממשלה והתעשייה. חלק גדול מהידע הגאולוגי חסוי ומצוי בידי הגופים המסחריים ואיננו זמין לקהילת המחקר בארץ. התכנית שהכינה הוועדה מכוונת ליצירת מוקדי ידע עצמאיים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, אשר יכשירו כוח אדם לטובת מקבלי ההחלטות והתעשייה המקומית, וכן יהיו מקור חסר פניות לידע שיעמוד לרשות הציבור. בגלל עמדת הפתיחה הרעועה )של המצב הקיים( על היזמה להיות מידית ומובלת מגבוה, כך קבעה הוועדה. נשיאת האקדמיה העבירה את הדוחות לעיונם של ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים וכן לראשי הות"ת, האוניברסיטאות והקרן הלאומית למדע, ואלה כבר החלו בפעולות לקידום מסקנות הוועדה. נרתמו לקידום הנושא: המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לאנרגייה ותשתיות; ות"ת הקימה ועדה למימוש ההמלצות בראשות פרופ' רות ארנון והקצתה מידית מוקד מחקר באוניברסיטאות כחלק ממימוש המלצות הוועדה; ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אימצה אף היא את המלצות האקדמיה ואף פנתה לראש הממשלה לפעול על פיהן. פעילות כוללת זו תביא לידי יצירת מערך מחקר בארץ בתחום שבוודאי יהפוך למרכזי במרוצת השנים הקרובות. 74

76 פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית מחקר המגוון הביולוגי להלן המלצות הוועדה, בראשות פרופ' תמר דיין, שהוגשו למועצת האקדמיה ב 7 בדצמבר 2010: אוניברסיטאות המחקר בישראל מחויבות להתאים עצמן לצורכי החברה במדע, בהדרכה ובהשכלה הגבוהה. ממצאי הסקר שלנו מראים כי מחקר המגוון הביולוגי בישראל, שמסיבות מדעיות וחברתיות הוא כיום בעדיפות כלל עולמית, דורך במקום, והשנים הקרובות הן קריטיות להכשרת אנשי סגל, כיוון שחלק מהתת תחומים החשובים עומדים על סף הכחדה או מידרדרים אל מתחת למסה קריטית. על כן מצבו של מחקר המגוון הביולוגי בישראל דורש תשומת לב מיוחדת ברמה הלאומית והאוניברסיטאית. אלה הן המלצותינו: לאזן מחדש את תחום הביולוגיה באמצעות הגדלה ניכרת של מספר המשרות למחקר המגוון הביולוגי בעשור הקרוב. תחומים הדורשים טיפול מיוחד רשומים לעיל. לדאוג ללא דיחוי כי לא יאבדו עוד משרות באוניברסיטאות. המלצה זו חיונית בשל גל הפרישות הגדול בחמש השנים הקרובות. לוודא שבמכלול הרחב של תחום המחקר הביולוגי יישמר איזון בין דיסציפלינות, קבוצות טקסונומיות וסביבות. יש לעודד מגוון החיוני לקיומו של מדע בריא ומאוזן שיוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפני המדינה. לאחד משאבים ולפתח תכנית בין אוניברסיטאית ללימודי פאונה ופלורה. מומלץ לעשות זאת מכיוון שכיום מעט מאוד מדענים יכולים ללמד קורסים לזואולוגיה ובוטניקה בסיסית הכוללים הכרת קבוצות ביולוגיות שונות. תכנית וידע בנושא זה הם יסוד חיוני במחקר המגוון הביולוגי. לספק מלגות דוקטורט ייעודיות לטקסונומיה וסיסטמטיקה. חיוני לוודא שיהיה אפשר להכשיר את הדור הבא של מדענים בקצב הנדרש. לספק מלגות בתר דוקטורט ייעודיות להכשרה בחו ל. מדובר בשלב קריטי בבניית דור העתיד של חוקרי המגוון הביולוגי. לשריין משרות ספציפיות לטקסונומיה וסיסטמטיקה. מצבו של התחום דורש התערבות אגרסיבית. לוודא כי בכל מקום ובכל עת שבהם תחום הביולוגיה מיוצג בוועדות או בגופים שונים יהיה גם מדען העוסק במחקר המגוון הביולוגי כמייצג את נקודת המבט של התחום. מצב המחקר הביו רפואי נשיא האקדמיה מינה ב 29 באוקטובר 2006 את ועדת ההיגוי בראשותה של פרופ' רות ארנון, אז סגנית נשיא האקדמיה, לבדיקת מצב המחקר הביו רפואי בארץ. הוועדה טיפלה בנפרד, בזה אחר זה, בכל אחד משלושת התחומים שבהם התבקשה לטפל - המחקר הביו רפואי הבסיסי, המחקר הביו רפואי הקליני והמנשק שבין המחקר הביו רפואי לתעשייה - מתוך הבנה שהתחומים משיקים זה לזה. לצורך הדיונים קבעה ועדת ההיגוי הגדרה למחקר ביו רפואי המבוססת על הגדרתו של ה NIH : "המחקר הביו רפואי מבקש לרכוש ידע חדש שמטרתו להבין, למנוע, לאבחן, לזהות ולרפא מחלות ומוגבלויות ולקדם את בריאות האדם". ממצאי הוועדה מסתמכים על דיוני הוועדה, לרבות מסקנותיהן והמלצותיהן של שלוש ועדות מומחים מחו"ל אשר סקרו את שלושת התחומים הללו. המחקר הביו רפואי הבסיסי, המתנהל ברובו באוניברסיטאות, הוא הבסיס לכל סוגי המחקר הביו רפואי, ובכלל זה המחקר הקליני והמחקר הביוטכנולוגי. ברוב תחומי הביו רפואה ישראל היא בעשר 75

77 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 המדינות המובילות בעולם )על פי מדד הציטוטים(. כל זאת בזכות השקעה שנעשתה בעבר. כיום החוקרים הישראלים מתקשים להתחרות עם עמיתיהם בעולם בשל חוסר תקציב, תשתיות מחקר מיושנות )באוניברסיטאות(, קבוצות מחקר קטנות מהמקובל במערב וחוסר בבתר דוקטורנטים. בתחום המחקר הקליני ישראל נמצאת במצב הרבה פחות טוב, ונדרשים משאבים ניכרים ובעיקר הקצאת "זמן מוגן" למחקר לרופאים בבתי החולים. בתחום המחקר התרגומי, שנועד בעיקר לפיתוח תרופות, אפשר להצביע על כמה הישגים מרשימים, אולם חוסר משאבים, בייחוד בשלב הוכחת ההיתכנות, מונע פיתוח נרחב שיש בו כדי לשמש מנוף לתעשיית התרופות בארץ. המלצות הוועדה: 1. להקים קרן לאומית למחקר ביו רפואי. 2. להוסיף מימון למחקר בסיסי בתחום הביו רפואה. 3. לפתח את המחקר הביו רפואי הקליני ולהעצימו במרכזים הרפואיים ולטפח רופאים חוקרים. 4. לתמוך במחקר אוניברסיטאי המיועד לצורכי פיתוח יישומי בתחומי הביו רפואה והביוטכנולוגיה. 5. להקים מנגנון לפיתוח כיווני מחקר חדשים בתחום המחקר הביו רפואי. 6. להסדיר ולמסד זכויות החוקרים על קניין רוחני ורישום פטנטים במרכזים הרפואיים הממשלתיים. מחקר ההיסטוריה באוניברסיטאות ישראל דוח צוות ההיגוי לבדיקת המחקר ההיסטורי באוניברסיטאות ישראל, בראשות פרופ' ב"ז קדר, אושר על ידי מועצת האקדמיה ב 13 במרס ריכוז מסקנות והמלצות בדיקה ניסיונית של אימפקט מחקר ההיסטוריה הישראלי העלתה שהיסטוריונים ישראלים בולטים במישור הבין לאומי ללא כל יחס לחלקה של ישראל באוכלוסייה העולמית וגם בהשוואה לבני ארצות מפותחות שאוכלוסייתן גדולה מזו של ישראל פי כמה וכמה. עם זאת הבדיקה הניסיונית מעידה על שוני בין האוניברסיטאות מבחינת הבולטות בתת תחומים שנבדקו. כדי לאפשר את המשכה של הבולטות הקיימת, ואת חיזוקה, יש להבטיח שהספריות האוניברסיטאיות תרכושנה את הספרים ואת כתבי העת המקצועיים הדרושים למחקר. הישגי ההיסטוריונים הישראלים מצדיקים הקצאת משאבים שתאפשר הגדלה ניכרת של מספר המוקדים המובילים בקנה מידה עולמי בתת תחומים שונים של מחקר ההיסטוריה. מתכונת לימודי ההיסטוריה באוניברסיטאות ישראל, העומדת על פיצול לימודי ההיסטוריה בין חוגים אחדים וניתוק ההיסטוריה הלאומית ממערך ההיסטוריה הכללית, היא מתכונת חריגה, אולי יחידה במינה בעולם, ויש לה השלכות שליליות על המחקר. באוניברסיטאות שונות קמו בתי ספר להיסטוריה שנועדו לתקן מעוות זה בדרכים שונות. ראוי לקיים מעקב רב שנתי לבדיקת הצלחתן היחסית של דרכים אלה ותרומתן למימוש הפוטנציאל הייחודי לחוקר ההיסטוריה הישראלי. שום אוניברסיטה אינה יכולה לכסות, בהוראה או במחקר, את כל הפרקים בכל התקופות ואת כל המרחבים הגאוגרפיים. לפיכך נחוץ תיאום בין אוניברסיטאי אשר יבטיח את המשך 76

78 פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית התחרות ההדדית בין המוסדות בתחומים המרכזיים של ההיסטוריה ויביא לספציאליזציה מוסדית בתת תחומים משניים. היכרות של תלמיד היסטוריה עם מגוון שיטות, גישות ואסכולות חשובה לעבודתו המחקרית לפחות כמו היכרות עם מגוון פרקים כרונולוגיים ומרחבים גאוגרפיים. על כן יש לחתור להפגשת הסטודנטים בכל אוניברסיטה עם מגוון מיטבי של שיטות, גישות ואסכולות. התיאום הבין אוניברסיטאי יאפשר לסטודנטים להשתתף בתקופת לימודיהם הסדירים באוניברסיטת האם בקורסים באוניברסיטה אחרת שינחילו להם ידיעות על פרקים, מרחבים, שיטות ואסכולות שאינם נלמדים באוניברסיטת האם. באוניברסיטת האם יש לאפשר לסטודנטים להיסטוריה לשמוע קורסים מחוץ לחוגם; מומלץ לחייבם ללמוד מכסת קורסים בחוגים היסטוריים אחרים. תיאום ושיתוף פעולה בין אוניברסיטאי יאפשר להשיג חלק מן המטרות האמורות באמצעות ניצול טכנולוגיות מתקדמות, ובראשן קורסים שיוקלטו ויהיו נגישים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות וקורסים באמצעות שיחות ועידה conferences(.)video התיאום הבין אוניברסיטאי יבטיח שגישות ונושאים שאינם מיוצגים בשום מוסד יפותחו לפחות בחלק מן המוסדות. התיאום הבין אוניברסיטאי יבטיח מדיניות רכישה יעילה של הספריות האוניברסיטאיות. ספרים וכתבי עת העוסקים בתחומים מרכזיים יירכשו על ידי כל ספרייה, ואילו ספרים וכתבי עת העוסקים בתת תחומים משניים יירכשו רק על ידי האוניברסיטה המתמחה בתת תחומים אלה. יש לחתור לרכישה משותפת של מאגרי מידע וכתבי עת אלקטרוניים. מספר עבודות הדוקטור הנכתבות בארץ על נושאים היסטוריים נמצא בעלייה מתמדת, אך שיעורן בכלל עבודות הדוקטור במדעי הרוח, במדעי החברה ובאמנויות שומר על מידה ניכרת של יציבות. התפלגות נושאי עבודות הדוקטור על פי תקופות מעידה על העדפה ברורה של התקופה החדשה )ובכללה המאה העשרים(, בניגוד לתכניות הלימודים באוניברסיטאות, השומרות על פיזור בין תקופתי שוויוני בהרבה. ראוי שסגלי החוגים להיסטוריה ייתנו דעתם על השאלה אם השיעור הנוכחי של עבודות דוקטור על המאה העשרים הנכתבות אצלם אכן רצוי. עבודות הדוקטור העוסקות בארץ ישראל תופסות מקום ראשון בכל האוניברסיטאות לבד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אולם בולטותן של עבודות דוקטור אלו משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומשנה אחת למשנתה. השוואה לאוניברסיטאות בארצות המערב מבחינת שיעור עבודות הדוקטור העוסקות בהיסטוריה של ארצותיהן מעלה שמידת ה"פלסטינו צנטריות" של מחקר ההיסטוריה בישראל אינה יוצאת דופן. עבודות הדוקטור הישראליות מתייחדות בשיעור גבוה של עיסוק בנושאים פרטיקולריים )כלומר היסטוריה יהודית והיסטוריה של ארץ ישראל( אף כי יש הבדלים גדולים בין האוניברסיטאות מבחינה זאת. דגש רב בנושאים פרטיקולריים טומן בחובו סכנות: אי הכרת ההקשרים הכלליים והמקבילות החיצוניות; הצטמצמות שיח החוקרים ופרובינציאליזציה של המחקר. ראוי להתמודד עם סכנות אלה באמצעות הוספת ממד השוואתי למחקר הפרטיקולרי - גיבוש שאלות מחקר שתתייחסנה לתחום הפרטיקולרי אך תקשורנה אותו למוקדי דיון מרכזיים. המתכונת שמאפיינת בעשור האחרון את קבוצות המחקר ההיסטורי של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים יכולה לשמש דוגמה לעניין זה. 77

79 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 בקרב ההיסטוריונים שמחקריהם זכו למימונה של הקרן הלאומית למדע בשנים תשנ"ה-תשס"ו ניכרת מגמה חלשה יותר לפרטיקולריות ולהתמקדות במאה העשרים לעומת כותבי עבודות הדוקטור. אפשר שלפנינו הבדל בין דורי. ראוי לבדוק השערה זאת בדרכים נוספות. המסקנות העולות מבדיקת התפלגותן של עבודות הדוקטור מחייבות דיון בחוגים להיסטוריה ובבתי הספר להיסטוריה בשאלה אם אמנם יש להסכין עם התכנסותם של בני הדור הצעיר אל נושאים קרובים בזמן, במקום ובתרבות, ואם אין סכנה של מעגל קסמים שבו כותבי עבודות דוקטור על נושאים פרטיקולריים יחתרו, עם התקבעותם באוניברסיטה, להתמקד בהוראת נושאים אלה ויביאו בזה לגידול נוסף בשיעור עבודות הדוקטור הפרטיקולריות בדור הבא. יש לשקול את שינוי שיטת המימון של ות"ת, הטומנת בחובה תמריץ שלילי ללימודי שפות במסגרת לימודי התואר השלישי ותמריץ חיובי לבחירת נושא פרטיקולרי לעבודת הדוקטור. על חברי הסגל לדרבן את הסטודנטים בעלי הפוטנציאל המחקרי ללמוד שפות זרות מוקדם ככל האפשר. מומלץ שסגל ההיסטוריונים בכל אוניברסיטה ייזום הקמתה של ועדת ייעוץ בין לאומית שתסקור את מצב המחקר מדי כמה שנים ותגבש המלצות לשיפור. יש להמשיך במאמצים לקלוט במוסדותינו את טובי ההיסטוריונים הכותבים עבודות דוקטור באוניברסיטאות מובילות מעבר לים. כן ראוי למצוא דרכים לקשור אלינו גם את אלה שיעדיפו להישאר בחו"ל ולשלבם, ולו שילוב חלקי, במערך המחקר וההוראה שלנו. מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל המלצות הפורום לדיון בעתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל, בראשות פרופ' ב"ז קדר, אושרו על ידי מועצת האקדמיה הלאומית למדעים ב 14 בנבמבר ריכוז ההמלצות תכנון ותיאום מצוקה תקציבית והעדר תכנון כלל ארצי יש בהם כדי להביא לידי היעלמותם של תחומים שלמים. למשל, לימודי אפריקה, שטופחו בעבר הן באוניברסיטה העברית בירושלים והן באוניברסיטת תל אביב וזכו להערכה בין לאומית, הולכים ונעלמים, ולכן אפשר שיגיע הרגע שבו למרבה הצער אפריקה, שישראל נמצאת על מפתנה, לא תילמד ולא תיחקר בשום אוניברסיטה ישראלית. אפשר לטעון שאין הכרח שאפריקה תיחקר בכל האוניברסיטאות שלנו, אבל חובה להבטיח שהיא תיחקר לפחות באוניברסיטה אחת. כמו כן חובה להבטיח שסטודנט הלומד באוניברסיטה שאין בה לימודי אפריקה ורוצה להשתתף בקורסים על אפריקה המתקיימים באוניברסיטה אחרת, יוכל לעשות זאת. ככלל, במצב מעין זה חובה לחתור לריכוזה של מסה קריטית באוניברסיטה מסוימת במקום לפזר כוחות דלים בכמה אוניברסיטאות. תחומים טעוני פיתוח: קיימים תחומי מחקר חיוניים שבעבר היו האוניברסיטאות הישראליות פעילות בהם ואילו היום הם הולכים ונעלמים. במדעי הרוח מדובר במצבם של לימודי רוסיה ולימודי השפה והספרות הלטינית. אנו סבורים שיש לחתור ללימוד תחומים אלה ולח קרם לפחות באחת האוניברסיטאות. תחומי מחקר מסוימים אינם קיימים בארץ כלל, וחובה לייסדם. לפיכך יש צורך דחוף להקים גוף בין אוניברסיטאי שתפקידיו העיקריים יהיו אלה: לזהות תחומים מוגנים, דהיינו תחומים שחובה ללמדם באוניברסיטה אחת לפחות. לזהות תחומים חדשים שאינם נלמדים בשום אוניברסיטה ושחובה ללמדם באוניברסיטה אחת או יותר. 78

80 פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית לתאם בין האוניברסיטאות קיומם של תחומים משניים, דהיינו תחומים שאין הכרח ללמדם בכל האוניברסיטאות. לתאם רכישת ספרים ועיתונים לתחומים המשניים באוניברסיטאות השונות תוך שיפור שירות ההשאלה הבין ספרייתי. לתאם הקמת יחידות בתחומים משניים דלי כוח אדם אשר תהיינה משותפות לשתי אוניברסיטאות או יותר. לכונן נוהל שיאפשר מינוי משותף של מרצה בשתי אוניברסיטאות כאשר אין הצדקה למינויו במשרה שלמה באוניברסיטה אחת. לאפשר לסטודנטים השתתפות בקורסים באוניברסיטה אחרת בתקופת לימודיהם הסדירים באוניברסיטת האם.)cross-registration( לתאם קורסים המחייבים הבאת מומחה מחו"ל. לתאם קורסי קיץ אינטנסיביים )למשל, בתחום הוראת שפות זרות(. לתאם כינוסים בין לאומיים תוך החלפה שוטפת של מידע. לשתף פעולה בהפקת ספרי לימוד והמשך לימודים. לפעול למען כלילת ישראל בתכנית בולוניה הכלל אירופית, המאפשרת לסטודנט ללמוד חלק מלימודיו באוניברסיטה מחוץ לארצו. להבטיח שמודל התקצוב של ות"ת יותאם למאפיינים הייחודיים של מדעי הרוח באופן שתגדל התמיכה בסמינריונים לתואר הראשון, ותוכר השקעת הזמן הרב הדרושה להכשרה בתחומים מסוימים של מדעי הרוח. אופני פרסום אופייניים למדעי הרוח )ספרים והוצאות ביקורתיות של טקסטים( יזכו להתחשבות וכן פרסומים בשפות זרות, נוסף על האנגלית. ברצוננו להדגיש שבשום פנים ואופן אין הצעות אלו באות לפגוע בדרך כלשהי בחופש האקדמי ובפעולה העצמאית של כל אוניברסיטה, או למנוע תחרות בין האוניברסיטאות. אדרבה, תחרות זו מהותית למערכת. אולם יש להבחין בכל עת בין תחומי ליבה, שיהיו בכל האוניברסיטאות מתוך תחרות )למשל ספרות והיסטוריה(, לבין תחומים משניים, שראוי לתאם את קיומם באמצעות מסגרת בין אוניברסיטאית פדרטיבית וולונטרית. בכל פעולות התכנון והתיאום האמורות יחליטו האוניברסיטאות בעצמן, ללא כל מעורבות חיצונית. מחקר לסמן כמה תחומים ותת תחומים ולקדמם למעמד מוביל בעולם. לפתח כלים להערכה כמותית של הישגי המחקר במדעי הרוח. להקים קרן לתמיכה במיזמים שמציעיהם יצביעו על סיכויים למחקר ברמה גבוהה ועל פוטנציאל פיתוח איכותי. הוראה לאמץ תכנית לימודים שתנחיל מיומנויות ותרחיב את אופקיהם של כלל תלמידי התואר הראשון תוך שמירת המתכונת הקיימת של הלימודים. יש לערוך ניסוי ראשוני של התכנית בהיקף מוגבל. לאמוד את מספר חברי הסגל הצעירים שקליטתם הכרחית ולהבטיח שהאוניברסיטאות תקצינה את התקנים הדרושים. לעודד תלמידים מצטיינים במיוחד ללמוד מדעי הרוח. להקצות מלגות התפנות לתלמידי התואר השלישי כדי להבטיח סיום מהיר יותר של לימודיהם. 79

81 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 קשר לבתי הספר התיכוניים לאתר תלמידי תיכון מצטיינים במדעי הרוח ולהקים בשבילם מסגרות לימוד, תוך עידוד מיוחד ללימוד שפות. יש לקשור את מורי התיכון בעלי תואר שלישי במדעי הרוח לפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות, למשל בשיתופם במחקרים הנערכים בהן. מדעי הרוח והציבור הרחב ליזום פעולות שיביאו לידיעת הציבור את חיוניותם ותרומותיהם של מדעי הרוח, את עבודת המחקר הענפה והתובענית הנעשית בהם ואת הישגיה המרשימים של עבודה זו. 80

82 פרק

83 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל ראשי פרקים: מבוא: המדע ותהליכי הגלובליזציה שיתופי פעולה בין לאומיים ישראל והמזרח התיכון מפעלים אזוריים 82

84 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל פרק זה סוקר את קשרי החוץ המדעיים של ישראל הבאים לביטוי בשיתופי פעולה בין מדענים במסגרת הסכמים בין אקדמיות ואוניברסיטאות ובהסכמים ממשלתיים. ישראל שותפה בתשתיות של מדע גדול כמו ב CERN, מאיץ גדול בז'נווה, וב ESRF, המתקן לקרינת סינכרוטרון בגרנובל שבצרפת. פעילות קשרי החוץ באה לביטוי גם במאמץ )עם כל הקושי הפוליטי( לקיים פעילות אזורית. מבוא: המדע ותהליכי הגלובליזציה מדע הוא מיזם עולמי. כיום קיימים יותר מ 7 מיליון מדענים ברחבי העולם אשר סך ההוצאה המצרפית הבין לאומית בגינם למו"פ עולה על 1,000 מיליארד דולר )גידול של 45% מאז 2002( ואשר קוראים ומפרסמים בכ 25,000 כתבי עת מדעיים. המדענים משתפים פעולה אלה עם אלה, מונעים מהרצון לעבוד עם האנשים ובמתקנים הטובים ביותר בעולם, ומכוח סקרנות מחפשים ידע חדש כדי לקדם את התחום שלהם או להתמודד עם בעיות פרטניות. ידע, רשתות עבודה וסקירות מדינתיות מבוססים על מידע זמין. תבניות המדע משתנות, ובחינה וניתוח של אופי שיתוף הפעולה ומגמותיו נועדו לספק בסיס להבנת שינויים מתמשכים שכאלה. מטרת אלה לזהות את ההזדמנויות לשיתוף פעולה בין לאומי ואת התועלת שתצמח ממנו, לשקול מהי הדרך הטובה ביותר לממשן וליצור דיון בשאלה כיצד לרתום שיתוף פעולה מדעי בין לאומי להתמודדות עם בעיות עולמיות ביעילות רבה יותר. מסינגפור ועד דרום אפריקה מדענים חדשים וקהילות מחקר חדשות מעצבים מחדש את נוף המדע והחדשנות, שעד כה נשלטו על ידי ארצות הברית ואירופה: המדע בשנת 2011 הוא כלל עולמי יותר ויותר ומתרחש ביותר מקומות מאי פעם. המדע מתמודד עם שאלות בעלות חשיבות כלל עולמית והוא נתמך על ידי ממשלות, עסקים, פילנתרופים ותרומות. יש מדינות שבהן פעילות גוברת והולכת זו בולטת במיוחד בהשקעה ובתוצרים מדעיים שעוקפים את המגמות הכלליות של צמיחה. היה אפשר להבחין במיוחד בעלייתה של סין, שעקפה את יפן ואירופה במונחים של תפוקת הפרסומים שלה בשנים האחרונות. נוסף על סין, התפתחויות מהירות התרחשו גם בהודו, בברזיל ובמדינות מדע מתהוות חדשות במזרח התיכון, דרום מזרח אסיה וצפון אפריקה, כמו גם התחזקות של המדינות האירופיות הקטנות יותר. עם זאת המדינות המסורתיות עדיין מובילות: מערב אירופה ויפן משקיעות השקעה ניכרת במחקר, ולזכותן מאמרים מדעיים רבים, כפי שמעידים שיעורי הפטנטים הרשומים ואזכורים מדעיים. הדפוסים המשתנים של שיתוף הפעולה הבין לאומי מדע בין לאומי מנוהל בחלקו הגדול באמצעות קשרי מטה-מעלה, לא פורמליים, ככל שמדענים נעשים ניידים יותר וככל שמידע מורכב מופץ יותר, ולעתים קרובות יותר - בלחיצת כפתור. אולם גם שיטת מעלה-מטה, יזמות שטיבן מתן פתרונות, עוזרת לעצב את נוף המחקר בעת שמדענים מתארגנים בעצמם, או שמארגנים אותם, להתמודד עם דאגות משותפות. בהקשר זה ראוי לציין את שגשוגו של המדע. ההכרה בתפקיד שהמדע יכול לשחק בהנעת התפתחות כלכלית ובהתמודדות עם סוגיות מקומיות וכלל עולמיות מהותיות הובילה לפעילות מחקרית מוגברת. 83

85 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 העולם המדעי הופך יותר ויותר מקושר בתוך עצמו, ושיתוף הפעולה הבין לאומי במגמת עלייה. כיום יותר מ 35% מן המאמרים שפורסמו בכתבי עת בין לאומיים מבוססים על שיתוף פעולה בין לאומי, עלייה של 25% לעומת התקופה שלפני 15 שנה. שיתוף הפעולה מתרחב הודות למגוון סיבות: התפתחויות בטכנולוגיות התקשורת המאפשרות למדענים ממקומות שונים לעבוד יחד; פרסום רוב המאמרים המדעיים באינטרנט המנגיש אותם מידית לכל העולם; מכונות החיפוש המתוחכמות שמאפשרות חיפוש ידע בנגיעת אצבע מבלי הצורך לחפש חומר על מדפי ספריות - כל אלה מ קלים, יותר מאי פעם, על מדענים לעבוד יחד. בשל היקפן של שאלות המחקר ובשל הציוד הנדרש למחקר על מדענים להיות ניידים ובעלי יכולת לתת מענה. שיתוף פעולה מגדיל את איכות המחקר המדעי, משפר את יעילותו של אותו מחקר ואת השפעתו, והוא נעשה חיוני יותר ויותר בשל גידול בטווח התקציבים והתגברות אתגרי המחקר. מכל מקום, הדחיפה העיקרית ליצירת רוב שיתופי הפעולה באה מן המדענים עצמם. בפיתוח המחקר שלהם ובמציאת תשובות מדענים מבקשים לעבוד עם האנשים, המוסדות והציוד הטובים ביותר שמשלימים את המחקר שלהם - לא משנה היכן הם נמצאים. הקשרים של אנשים, באמצעות ערוצים רשמיים ולא רשמיים, קהילות מפוזרות, רשתות עבודה וירטואליות כלל עולמיות וקהילות מקצועיות בעלות אינטרסים משותפים - כל אלה מנועים חשובים לשיתוף פעולה בין לאומי. רשתות עבודה אלה חובקות עולם. הן מונעות על ידי חילופי מטה-מעלה של תובנות מדעיות, ידע ומיומנויות, והן משנות את מיקוד המדע מן הרמה הלאומית לרמה כלל עולמית. עם זאת קיימת אך הבנה מועטה בדינמיקות של רשתות העבודה והניידות של מדענים, כיצד אלה משפיעים על המדע הכלל עולמי, וכיצד אפשר לרתום את אותן רשתות עבודה בדרך הטובה ביותר כדי להאיץ את שיתוף הפעולה הבין לאומי. שיתוף פעולה מביא עמו רווח ניכר, הן כזה הניתן למדידה )כגון השפעה גדולה יותר לאזכורים ולגישה לשווקים חדשים( והן כזה שקשה למדדו )כגון הרחבת אופקיו של מחקר(. לתרומתו של שיתוף הפעולה יש אפוא השפעה חיובית לא רק על המדע המתנהל אלא גם על המטרות הרחבות יותר של כל מערכת מדע )בין שזו הגברת הצמיחה המקומית ובין שזו התמודדות עם אתגרים פרטניים(. הקהילה המדעית הכלל עולמית מונעת יותר ויותר מהצורך למצוא פתרונות למגוון סוגיות שיש בהן איום מהותי. "אתגרים כלל עולמיים" אלה זכו לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, והם כיום מרכיב מפתח באסטרטגיות המדע הלאומי והבין לאומי ובמנגנוני מימון רבים. האתגרים הכלל עולמיים תלויים אלה באלה ויש ביניהם יחסי גומלין. עם האתגרים האלה נמנים שינוי אקלים, דלדול מקורות מי השתייה, אבטחת הספקת המזון לאוכלוסייה הגדלה, אבטחת אנרגייה, שינויים בקרב האוכלוסייה והיעלמותם של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית. הדינמיקה בין סוגיות אלה מורכבת, אולם הערכות כלל עולמיות ותכניות מחקר רבות מתנהלות בכל אחת מהסוגיות בנפרד, והדבר משקף לעתים קרובות העדר תיאום בתחום המדיניות. על ממשלות, על החברה האזרחית ועל המגזר הפרטי לאמץ הסתכלות רחבה יותר על אתגרים כלל עולמיים כדי להבין את ההדדיות שביניהם. 84

86 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל שיתופי פעולה בין לאומיים שיתופי פעולה בין לאומיים לובשים צורות שונות, ואפשר למיינם לשיתופי פעולה בין מדענים, שיתופי פעולה מוסדיים )מדינות, אקדמיות, קרנות אוניברסיטאיות וכד'( ומדע גדול - שיתוף במתקני מדע גדולים. קשרים ישירים בין מדענים ממדינות שונות פעילות זו בין מדענים בודדים או קבוצות מדענים המוצאים עניין משותף ומשתפים פעולה היא המסלול העיקרי בקשרי המדע הבין לאומיים, במיוחד בקרב מדענים במדינות קטנות. 44 ממחקר שביצע מוסד שמואל נאמן, בהזמנת המולמו"פ, עולה: " בין השנים : 34% מהפרסומים הישראליים הינם פרסומים שנערכו בשיתוף פעולה בין חוקרים מישראל לחוקרים ממדינות אחרות. חלקן של ארה"ב וקנדה בכלל הפרסומים המשותפים של ישראל נמצא במגמת ירידה וחלקן של מדינות אירופה בפרסומים המשותפים נמצא במגמת עליה. בשנים האחרונות ניכר גידול במספר הפרסומים המשותפים הן עם ארה"ב וקנדה והן עם מדינות אירופה. 21% מהפרסומים הישראליים נעשים עם חוקרים בעלי כתובת בארה"ב. גרמניה היא המדינה השנייה בכמות הפרסומים המשותפים עם ישראל, ולאחריה צרפת, אנגליה וקנדה. 65% מהפרסומים בשטח מדעי החלל הם פרסומים משותפים עם מדינות אחרות. בשטחים מתמטיקה, כלכלה ועסקים ופיסיקה כמחצית הפרסומים הישראליים הם פרסומים משותפים עם חוקרים ממדינות זרות. בשטחי מדעי הרוח והחברה ומדעי הרפואה הקלינית מרבית הפרסומים הישראליים נעשו ללא שיתוף פעולה עם עמיתים בחו"ל. פרסום משותף, של מחבר מישראל ומחבר ממדינה נוספת, זוכה בממוצע למספר ציטוטים כפול מפרסום ישראלי שנעשה ללא שותפים מחו"ל. במגזר בתי החולים שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות הוא הנמוך ביותר )18%(". נוף שיתופי הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח של ישראל משתנה. עד לאחרונה היה שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הנרחב והבולט מכולם. שיתוף הפעולה כלל גם את מימון המחקר המדעי. לאחרונה נכנסו דרך תכניות המחקר גופים נוספים, ובעיקר האיחוד האירופי, לשיתוף פעולה עם ישראל, והנוף משתנה לאט ובהתמדה. יש עדויות להקטנת מימון המחקר המדעי המשותף לארצות הברית ולישראל, ואילו חלקה של אירופה הולך וגדל ובקרוב ישתווה לזה של ארצות הברית. חלק מההסבר נובע מירידת משקלה של ארצות הברית בהוצאה העולמית למימון מחקר מדעי, מ 35.6% ב 1991 ל 30.4% ב אפשר שמכאן מושפע גם חלקה בשיתופי פעולה, ובהם שיתופי פעולה עם ישראל. קשרי מדע בין לאומיים ממלכתיים ומוסדיים בעבודה ממצה וסוקרת שעשתה הוועדה לקשרי חוץ מדעיים של המולמו"פ, בראשותה של פרופ' מינה טייכר מאוניברסיטת בר אילן, על מיפוי קשרי המו"פ הבין לאומיים עולה כי למדינת ישראל 44 ציטוט מתוך "תפוקות מו"פ", מוסד שמואל נאמן, אפריל

87 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 קשרים בתחומים ממלכתיים ומוסדיים רחבים:.)CSTP Committee for Science and Technology( הוועדה למדע וטכנולוגיה - OECD אונסקו - ריכוז הפעולות נעשה על ידי יחידת הקשר הממומנת במשרד החוץ. תכניות המו"פ של האיחוד האירופי על פי הסכם שנחתם ב 2007 עם הנציבות האירופית )פירוט בהמשך(. תכניות אירופיות בין ממשלתיות כמו רשתות: EUREKA-Eurostars; ERA-Net Ambient Assisted Living (AAL); Euro-Mediterranean Partnership (EUROMED); European Cooperation in Science and Technology (COST); The European Strategy Forum on Research Infrastructure (ESFRI) וכן המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית,)EMBL( והוועידה האירופית לביולוגיה מולקולרית.)EMBC( שיתופי פעולה דו צדדיים ברמה הממלכתית במשך השנים חתמו ממשלות ישראל, באמצעות משרד המדע, על שיתופי פעולה מחקריים. שיתופי פעולה אלה לבשו צורות שונות והיו בהיקפי מימון שונים. כיום למדינת ישראל הסכמים )ממשלתיים( עם כמה מדינות כמו אוקראינה, בריטניה, ארמניה, הודו, טייוואן, יפן, סין, סלובניה, צרפת, דרום קוראה, קרואטיה ורוסיה )קיימים כמה הסכמים לא פעילים(. סוכנות החלל הישראלית מקיימת שיתופי פעולה עם CNES בצרפת ועם NASA בארצות הברית. מדע גדול ESRF ה ESRF הוא מתקן סינכרוטרון בן הדור השלישי, מאיץ אלקטרונים מעגלי בהיקף של יותר מ 800 מטר המייצר אלומות קרינת X בעלות עצמה גבוהה ביותר לצורכי מחקר. זהו המתקן המוביל מסוגו בעולם. לאחר עבודת הכנה מקיפה והמלצה חד משמעית של ועדת הערכה בין לאומית רמת דרג הצטרפה ישראל ל ESRF ב 1999 כמשקיפה לתקופה של חמש שנים, ברמת תשלום של 1% מהתקציב. רמה זו מאפשרת שימוש לחוקרי ישראל במתקן והשתתפות בוועדותיו. לאחר מכן נחתמו חוזי המשך, והחוזה הנוכחי עומד לפוג בשנת בשל האמור להלן חיוני ביותר להמשיכו לשנים הבאות. מימון החברות ב ESRF מאז ההצטרפות ועד היום נעשה על ידי פורום תל"מ. 45 מרבית התשלום ניתנה על ידי ות"ת, והיתרה על ידי משרדי האוצר והמדע. למעלה מ 40 קבוצות מחקר משתמשות במתקן - רובן המכריע מאוניברסיטאות המחקר ומיעוטן ממכונים, מכללות ואף מהתעשייה. הקבוצות מייצגות מגוון רחב של תחומים - מפיזיקה, כימיה והנדסה לסוגיה, דרך מדעי החיים והרפואה ועד למדעי הסביבה והארכ אולוגיה. ה ESRF משמש כלי מחקר עיקרי בלא חלופה ליותר ממחצית הקבוצות האלה, ובמיוחד לקבוצות החוקרים הישראליות החזקות בתחומי קריסטלוגרפיה של חלבונים, ביוטכנולוגיה ומדע הננו. 45 הסבר על תל"מ ניתן בפרק ו. 86

88 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל כ 300 חוקרים מישראל השתמשו ב ESRF למחקריהם, ובהם תלמידי מחקר ובתר דוקטורנטים. ה ESRF משמש אפוא כלי חשוב גם בהכנות דור העתיד של חוקרי ישראל. מלבד זאת השתתפות חוקרים מישראל ב ESRF היא הזדמנות מצוינת לחשיפתם ולחשיפת מחקריהם לעמיתיהם ברמה העולמית. הישגי המדענים הישראלים ב ESRF הם יוצאי דופן בכל קנה מידה. ישראל נמצאת בעקיבות בשלוש-ארבע המדינות המובילות מדעית ב ESRF בחלקה היחסי במספר המחקרים המשותפים והפרסומים שנבעו מהם, באיכותם ובהיקף הזכייה לאחר שיפוט. באחד משני פרסי הנובל שניתנו לחוקרים שהשתמשו במתקן ה ESRF, זכתה פרופ' עדה יונת )בשנת 2009(. פרופ' יונת עושה ועשתה חלק גדול מעבודתה המדעית במתקן זה. במדד ההצלחה החשוב ביותר להנהלת ה ESRF, הנקרא מקדם ההחזר, ישראל היא בקו עלייה מתמיד והגיעה השנה לממוצע תלת שנתי של 1.55, שהוא הגבוה מכל המדדים הללו שהשיגו מדינות אחרות בחומש האחרון. הקצאת זמני השימוש ב ESRF נעשית על בסיס תחרות, על פי שיפוט מדעי של הצעות מחקר, אך מובאת בחשבון גם רמת התרומה לתקציב. אף על פי שהשתתפות ישראל היא ברמה של 1% )ועל כן זמני המדינה שהוקצו בעבר היו גם הם קרובים לערך זה(, המחקר הישראלי הניב 1.9%-2.2% מכלל המאמרים המדעיים של משתמשי ESRF בתקופה שבין השנים 2000 ו נתונים אלו מצביעים על מצוינות מדעית עקיבה של החוקרים הישראלים ב ESRF אף בהשוואה למדינות המובילות האחרות כגון אנגליה, צרפת, גרמניה ושווייץ. כמו כן המדדים מורים על גידול שיטתי רב שנתי נכבד בשימוש ב ESRF בקהילה המדעית בארץ. ואלה יחד מצביעים לא רק על החשיבות העליונה שיש לשמירת הקיים אלא אף על הצורך האקוטי בהרחבת השתתפות ישראל ב ESRF. פעילות אינטנסיבית ופורה זו של הקהילה הישראלית הביאה עמה עלייה ניכרת במספר החוקרים הישראלים המשתמשים במתקני סינכרוטרון בכלל וב ESRF בפרט - מכ 20 קבוצות בסוף שנות התשעים ועד ליותר מ 50 קבוצות היום. לבסוף חשוב לציין כי ישראל היא החברה הלא אירופית היחידה שהתקבלה ל ESRF, והיא חברה רצויה ומוערכת בו. קולה נשמע, ומייחסים לדעתה המדעית משקל וחשיבות. גם מבחינה זו המשך חברותה של ישראל ב ESRF חשוב מאוד. CERN בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות ל CERN במעמד משקיף. בשנים האחרונות נבנה ב CERN המאיץ.)Large Haldron Collider) LHC ב 2008 נעשתה הרצת מבחן והיא עברה בהצלחה. שותפות ישראל ב LHC באה לביטוי במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלס,)ATLAS( ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשבילו. הגלאים פותחו ונבנו במעבדות במכון ויצמן למדע. קודם העברתם ל CERN נבדקו במעבדות אוניברסיטת תל אביב והטכניון. ב 2008 הורכבה השלמת הגלאי,)Thin Gap Chamber) TGC שהוא חלק מגלאי הענק אטלס. ישראל הגישה בקשה רשמית לחברות מלאה ב CERN. בשנת 2011 עברה ישראל למעמד של חברה נלווה בדרך לחברות מלאה. השתתפות ישראל ב CERN מושתתת בראש ובראשונה על הצטיינותה המדעית ועל הקשר המדעי שלה לקהילה המדעית בתחומי הפיזיקה של אנרגיות גבוהות. האקדמיה למדעים ממנה מעת לעת ועדה לאומית ובין לאומית לבדיקת תחום מדעי. לאחרונה )מאי 2011( ביקרה בישראל ועדה בין לאומית בת חמישה חברים שסקרה את תרומתה של הקבוצה הישראלית המשתתפת ב CERN והעריכה אותה. דוח הוועדה נמסר לנשיאת האקדמיה. 87

89 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 הצטיינותה המדעית של ישראל בולטת, והדוח הנוכחי מציין כי הישגיה של הקבוצה הישראלית עולים על הערכות סקירתה של הוועדה הקודמת. הקבוצה הישראלית עוסקת בתחומים קריטיים וייחודיים להמשך הפעלתו של המתקן החדש ב CERN. ה TGC הופעל בהצלחה רבה ומילא תפקיד מרכזי בהפעלת האטלס. 3 מבין 16 ה co-conveners הם ישראלים. במיזם מספר גדול של בתר דוקטורנטים ודוקטורנטים ישראלים. מיזם ה TGC קידם את הישגיה של הקבוצה הישראלית ביסוד תשתיות מחקר שהן חוד החנית בתחום ה test.detector development construction and כמו כן נוצרו בזכותו קשרי תעשייה בתחום ההיי טק ונחתמו חוזים עם התעשייה הישראלית בהיקף של 15 מיליון דולר. הצטיינות יוצאת דופן זו מצביעה על הצורך של הקהילה הבין לאומית בהשתתפות הצוות הישראלי ובתרומתו הבולטת והייחודית. השתתפות ישראל בתכניות המו"פ של האיחוד האירופי ב 1996 הצטרפה ישראל כחברה נלווית לתכנית הרביעית,)FP4( ומאז היא חברה בכל התכניות שבאו לאחר מכן. התכנית השביעית החלה ב במסגרת החוזה משלמת ישראל דמי השתתפות קבועים מראש, ובתמורה יכולים חוקרים ישראלים להשתתף בכל הקולות הקוראים ולזכות במענקים תחרותיים כמו כל מדען אחר ממדינות החברות באיחוד האירופי. נכון לסוף דצמבר 2012 הועברו כ מיליון אירו לתקציב האירופי, ואילו ההחזר על מענקי מחקר שקיבלו גופים ישראליים מגיע לכ 636 מיליון אירו)!( - מזה מיליון אירו לאוניברסיטאות ו מיליון אירו לתעשייה. השתתפות זו חשובה ולא רק משום ההחזר הכספי שהוא ברור וניתן לכימות, אלא גם משום שנוצרו בעקבותיה רשתות מדעיות וטכנולוגיות בעלות ערך מוסף גבוה, שלמדענים ישראלים חלק נכבד בהן. שיתוף פעולה עם ה ERC )European Research Council) הצלחותיהם של מדענים מישראל בקבלת מענקי מחקר מהקרן האירופית למדע מרשימות ביותר. מענקי המחקר בקרן זו מוענקים אך ורק על בסיס הצטיינות מדעית וללא קשר לחלקה של ישראל בתקציב. כמה דוגמאות מראות הצטיינות זו והן מוצגות בטבלאות שלמטה. ברמה המוסדית האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע והטכניון מופיעים בין הראשונים בכלל המוסדות האירופיים. ברמה הארצית ישראל מופיעה שנייה באחוזי ההצלחה. 88

90 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל לוח ה 1 : אוניברסיטאות ומכוני מחקר זוכים שבהם לפחות 25 חוקרים ראשיים במחקרים שזכו למימון מ ERC בשנים 2007 עד 2012, לפי מסלול המימון County of HI Starting 47 Grants Advanced 46 Grants Total FR University of Cambridge UK Max Planck Society DE University of Oxford UK University College London UK Swiss Federal Institute of Technology Lausanne (EPFL) CH Swiss Federal Institute of Technology Zurich (ETH Zurich) CH Hebrew University of Jerusalem IL Weizmann Institute IL Imperial College UK National Institute of Health and Medical Research (INSERM) FR French Alternative Energies and Atomic Energy Commission FR University of Leuven BE University of Edinburgh UK University of Munich DE Spanish National Research Council (CSIC) ES University of Bristol UK Leiden University NL National Institute for Research in Computer Science and Automatic Control (INRIA) FR University of Amsterdam NL University of Helsinki FI Technion - Israel Institute of Technology IL University of Copenhagen DK Karolinska Institute SE Radboud University Nijmegen NL University of Zurich CH מענקים המיועדים למחקרים שבהם החוקר הראשי הוא חוקר מבוסס בעל הישגים חשובים במחקר וניסיון עשיר בהנהגת קבוצת חוקרים. 47 מענקים המיועדים למחקרים שבהם החוקר הראשי הוא חוקר מבטיח בראשית דרכו ובעל ניסיון מחקרי של שנתיים-שבע שנים לאחר התואר השלישי. 89

91 דוח מצב המדע בישראל תשע"ג 2013 איור ה 1 : שיעורי הצלחה בקבלת מענקים בתכנית לחוקרים בראשית דרכם )STG( בשנים ו 2012, לפי מדינות STG Success rates by host institution country קרנות דו לאומיות הקרן הדו לאומית ישראל-ארצות הברית )BSF( הקרן נוסדה בשנת 1972 על ידי ישראל וארצות הברית כדי לקדם נושאים בתחומי המדע והטכנולוגיה שלשתי המדינות יש עניין בהם, ולסייע לשיתוף הפעולה ביניהן בתחומים אלה. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בתכניות מחקר ובמחקרים משותפים. ישראל וארצות הברית הקימו לצורך זה קרן שמורה ש פ רותיה משמשים למימון פעולות שונות של הקרן הדו לאומית, כגון מתן מענקי מחקר לשלוש שנים, ארגון סדנאות מחקר ותפעול שוטף. בשנים הראשונות תמכה הקרן במחקרים בתחום מדעי החיים ובמדעי הטבע בלבד, ולאחר מכן נוספו תחומי תמיכה חדשים במדעי החברה וההתנהגות. ב 2012 היה היקף תקציבה של הקרן 15.0 מיליון דולר. קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי )GIF( הקרן נוסדה ביולי שרי המדע של גרמניה וישראל חתמו על הסכם הקמתה, והכנסת והבונדסטאג הכירו בה כגוף סטטוטורי עצמאי. הקרן קמה כדי לקדם את קשרי המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות מתוך הכרה ששיתוף פעולה מדעי יחזק את קשרי הידידות וההבנה בין שתי המדינות ויקדם את המו"פ לתועלתן. הקרן תומכת במחקר בסיסי ובמחקר יישומי למטרות שלום בגרמניה ובישראל. מחקרים אלה ממומנים מ פ רותיה של קרן שמורה. מועצת המנהלים, בתיאום עם ממשלות המדינות, קובעת את נושאי המחקר שיזכו לתמיכה. הקרן גם מכנסת כינוסים בנושאים מוגדרים. היקף פעילותה מסתכם בכ 12 מיליון דולר בשנה. 48 המקור: מצגת של ERC שהציגה נציגת ERC בכינוס שהתקיים בירושלים בדצמבר